לאחר ששמעה רבקה כי עֵשו מבקש להרוג את יעקב בגלל שלקח במרמה את ברכתו של עֵשו, היא פנתה אל יעקב והמליצה לו לברוח לחרן (בראשית כ"ז מב-מד). התוכנית המקורית של רבקה הייתה שיעקב יישב כמה שנים אצל לבן אָחִיהָ לבן, עד אשר תשוב חמתו של עֵשו. אז תשלח רבקה ותיקח את יעקב משם. אולם בפועל איננו שומעים שרבקה שלחה לקחת את יעקב חזרה ארצה. היה זה יעקב שלאחר עשרים שנה ברח מלבן לאחר שהבין כי לבן איננו עימו כתמול שלשום.
אין קושי בכך שהתוכנית המקורית של רבקה לשלוח ולקחת את יעקב מחרן לא יצאה אל הפועל. אולם ניתן היה לצפות כי התורה לכל הפחות תזכיר את רבקה בסיפור חזרתו של יעקב, שהרי היא הייתה זו ששלחה את יעקב לחרן. זאת ועוד, היה מתבקש שבשעה שיעקב חוזר לארץ כנען הוא יחזור אל רבקה אימו אשר שלחה אותו. אולם בפועל אנו קוראים כי יעקב חזר אל יצחק אביו ואילו רבקה אינה נזכרת כלל. ניתן לשער כי רבקה לא הייתה בין החיים כאשר חזר יעקב מחרן ועל כן התורה לא תיארה מפגש של יעקב עם אימו. אולם גם אז היה מתבקש שהתורה תציין את דבר מותה של רבקה ואולי אפילו את תגובתו של יעקב לאירוע הזה, כמו שהתורה התעכבה לספר על מותה של דבורה, מיניקת רבקה, ועל מקום קבורתה במהלך סיפור חזרתו של יעקב לארץ כנען (בראשית ל"ה ח). מדוע מתעלמת התורה מרבקה? מדוע היא אינה מוזכרת כלל?
ברצוני לטעון כי לא בכדי התעלמה התורה מרבקה. בהימנעות מלספר על רבקה, התורה רומזת לנו כי לקראת כניסתו לארץ חל ביעקב שינוי שהרחיק אותו מרבקה אימו ומההדרכה שקיבל ממנה, ובמובן זה יעקב לא חזר לרבקה.
יעקב קיבל את שמו המקורי בעקבות מה שקרה במהלך לידתו. כשעֵשו אחיו התאום יצא ראשון, אחזה ידו של יעקב בעקב עֵשו, כאילו ניסה לעכב את עֵשו ולצאת לפניו. על פי הסיפור, שמו של יעקב קשור באירוע זה ונגזר מהמילה המציינת את עָקֵב הרגל. אך לשם 'יעקב' יש משמעות נוספת. השורש ע.ק.ב. מציין גם רמאות או הונאה ועורמה, כפי שניתן ללמוד מדברי עֵשו: "וַיֹּאמֶר הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי" (בראשית כ"ז לו). ואכן פעמיים נהג יעקב עם עֵשו בעורמה. פעם אחת בקניית הבכורה ופעם שנייה בלקיחת הברכות שהיו מיועדות לעֵשו.
את דפוס ההתנהגות המתבטא בשם 'יעקב', למד יעקב מאימו רבקה, אחות לבן. כזכור הייתה זו רבקה שיזמה את גניבת הברכות והפצירה ביעקב לרמות את יצחק אביו בעוד יעקב עצמו הסתייג מהמעשה. כאשר התורה מספרת לנו שיעקב חזר ליצחק אביו ומתעלמת מקיומה של רבקה היא שולחת לנו רמז עבה לכך שיעקב נטש את דרכה של אימו, אשר הניעה אותו להשיג את הבכורה בדרכי מרמה, וקיבל את רצונו של יצחק שלא ליטול מעֵשו את הבכורה. אם כן, חזרתו של יעקב מחרן אל יצחק מסמלת את עזיבתו של יעקב את דרך המרמה שאותה מייצגים לבן ובמידה מסוימת גם אחותו רבקה, וחזרתו לדרכו הישרה של יצחק.