לאחר שיצאה אש מאת ה' ואכלה את 250 מקריבי הקטורת ציווה ה' לקחת את מחתות השרופים ולעשות מהם ציפוי למזבח, לזיכרון לבני ישראל שאל לאיש זר שאינו מזרע אהרון הכהן להקטיר קטורת לפני ה' (במדבר י"ז א-ה). והשאלה הנשאלת היא: מה הטעם לצפות את המזבח בנחושת מחתות השרופים כאשר מזבח העולה היה מצופה נחושת מלכתחילה (שמות ל"ה א-ב)?
תשובה אפשרית היא שהמזבח אותו ציפו במחתות השרופים אינו מזבח העולה של המשכן שהיה ממוקם במרכז המחנה אלא מזבח שהיה חלק ממתחם אוהל מועד שהיה מחוץ למחנה (שמות ל"ג ז) שהיה עשוי אבנים, כפי שמתואר בסוף פרשת משפטים (שמות כ' כא).
להרחבה ראו: אוהל ההתוועדות, הפרוכת ומזבח הקטורת