במסגרת ההכנות למפגש עם אחיו הכין יעקב מן הבא בידו מנחה לעֵשו. המנחה נשלחה ויעקב לן בלילה ההוא במחנה. לפתע, כך מספרת התורה, קם יעקב באמצע הלילה, לקח את כל משפחתו ואת כל רכושו והעביר אותם את מעבר יבוק (בראשית ל"ב כא-כג). מדוע מיהר יעקב לקום באמצע הלילה ולהעביר את משפחתו דרך מעבר יבוק?
למפגש בין יעקב ועֵשו קדם המפגש של יעקב עם לבן. ניתן לראות קווי דמיון בין שני המפגשים. קווי הדמיון יכולים לשפוך אור על המניעים שמאחורי התנהגותו של יעקב בלילה שקדם למפגש עם עֵשו.
בשני הסיפורים נפגש יעקב עם בן משפחתו. בשני הסיפורים אותו בן משפחה ביקש להרע ליעקב. בסופם של שני המפגשים נפרדו האנשים זה מזה. בשני המקרים הפרֵידה לא הייתה רק אירוע אישי אלא כזה שבסופו של דבר התווה את הגבולות המדיניים בין העמים שמיוצגים על ידי גיבורי הסיפור.
בפרק "מדוע גנבה רחל את התרפים" עמדתי על כך שמטרת הבריחה של יעקב מלבן הייתה להימנע מעימות עם לבן. ההקבלה שראינו בין הסיפורים משלימה את התמונה ומובילה למסקנה שלפיה בבריחתו באותו לילה ביקש יעקב להימנע מן המפגש הצפוי עם עֵשו. (ראו רשב"ם, בראשית ל"ב כג-כה).
ניתן למצוא בסיפור עצמו סימוכין לכך שיעקב חזר לאחור ולמעשה ברח. בתחילת הפרשה, לאחר ששמע מהמלאכים ששלח כי עֵשו מגיע עם ארבע מאות איש, פנה יעקב אל ה' כדי שיציל אותו מעֵשו וציין בין השאר:
...כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת. (בראשית ל"ב י)
השימוש בביטוי "הַיַּרְדֵּן הַזֶּה" מלמד שיעקב עמד על שפת הירדן לקראת חצייתו לכיוון ארץ כנען. אולם בהמשך הסיפור (בראשית ל"ב כב-כג) אנו מוצאים את יעקב עסוק באמצע הלילה בהעברת משפחתו את מעבר יבוק, הנמצא קילומטרים ספורים מזרחית לירדן בכיוון ההפוך מכיוון הכניסה לארץ. אם קודם לכן מצאנו את יעקב על שפת הירדן וכעת, באמצע הלילה, הוא עובר את מעבר יבוק, הרי שיעקב חזר לאחור, כלומר ברח.
לאחר שסיים יעקב להעביר את כל משפחתו דרך מעבר יבוק הוא מצא את עצמו לבדו על גדת נחל יבוק. שם נאבק עימו איש עד עלות השחר (בראשית ל"ב כד-כה). המלאך פגע ביעקב וגרם לו לצלוע על ירכו. אך מצד שני, בעלות השחר נאלץ המלאך לבקש את רשותו של יעקב לעזוב. הוא אף בירך את יעקב והודה בניצחונו של יעקב כשאמר לו: "כִי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל". האם הצליח המלאך במשימתו או שמא נכשל?
מטרת המלאך שנאבק ביעקב הייתה לדאוג לכך שהמפגש עם עֵשו אכן יתקיים. לכן כשראה המלאך שהוא אינו מצליח לעצור את יעקב הוא ניסה למנוע ממנו את האפשרות לברוח על ידי כך שפגע בכף ירכו (ראו רשב"ם, בראשית ל"ב כה).
כשעלה הבוקר, ליעקב לא נותרה ברירה. אפשרות מעשית לברוח לא הייתה לו. המלאך עיכב אותו במשך לילה שלם, וכתוצאה מן המאבק הוא נותר צולע ומוגבל בהליכתו. לא נשארה לו ברירה אלא לחזור לתוכניתו המקורית ולהמשיך ללכת לכיוון ארץ כנען, בדרך לפגישה עם אחיו. אולם בעקבות המפגש והמאבק הלילי עם המלאך יצא יעקב מחוזק לקראת המפגש הצפוי עם עֵשו. ברכתו של המלאך נטעה ביעקב את האמונה ביכולתו לצלוח בשלום את המפגש המסוכן, כפי שצלח את המפגש עם המלאך, ולהמשיך בדרכו חזרה לארץ.
"כִי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל".