תקציר: ודור רביעי ישובו הנה

ודור רביעי ישובו הנה

בסופה של הנבואה בברית בין הבתרים נאמר: וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה. (בראשית ט"ו טז). למה הכוונה בביטוי "דוֹר רְבִיעִי"? ממתי יש למנות את הדורות? 

השושלות המתוארות בספר שמות מונות חמישה דורות בין בניו של יעקב לבין באי הארץ. ההנחה הרווחת היא שרשימת הדורות מתארת שושלת יוחסין מלאה. לפי זה קהת הוא בנו הישיר של לוי, עמרם הוא בנו הישיר של קהת וכן בשאר הדורות שמוזכרים. אולם אפשר להציע הסבר אלטרנטיבי, שלפיו האישים המוזכרים בשושלות הללו הם רק הדמויות הבולטות בשושלות ארוכות הרבה יותר והקשרים ביניהן אינם בהכרח קשרים של אב ובן. 

ראיה לדבר ניתן למצוא בספר דברי הימים. אחת הדוגמאות המרתקות היא השושלת של יהושע בן־נון המתוארת כך:

וּבְנֵי אֶפְרַיִם שׁוּתָלַח וּבֶרֶד בְּנוֹ וְתַחַת בְּנוֹ וְאֶלְעָדָה בְנוֹ וְתַחַת בְּנוֹ. וְזָבָד בְּנוֹ וְשׁוּתֶלַח בְּנוֹ וְעֵזֶר וְאֶלְעָד וַהֲרָגוּם אַנְשֵׁי גַת הַנּוֹלָדִים בָּאָרֶץ כִּי יָרְדו לָקַחַת אֶת מִקְנֵיהֶם. וַיִּתְאַבֵּל אֶפְרַיִם אֲבִיהֶם יָמִים רַבִּים וַיָּבֹאוּ אֶחָיו לְנַחֲמוֹ. וַיָּבֹא אֶל אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ בְּרִיעָה כִּי בְרָעָה הָיְתָה בְּבֵיתוֹ. וּבִתּוֹ שֶׁאֱרָה וַתִּבֶן אֶת בֵּית חוֹרוֹן הַתַּחְתּוֹן וְאֶת הָעֶלְיוֹן וְאֵת אֻזֵּן שֶׁאֱרָה. וְרֶפַח בְּנוֹ וְרֶשֶׁף וְתֶלַח בְּנו וְתַחַן בְּנוֹ. לַעְדָּן בְּנוֹ עַמִּיהוּד בְּנוֹ אֱלִישָׁמָע בְּנוֹ. נוֹן בְּנוֹ יְהוֹשֻׁעַ בְּנוֹ. וַאֲחֻזָּתָם וּמֹשְׁבוֹתָם בֵּית אֵל וּבְנֹתֶיהָ וְלַמִּזְרָח נַעֲרָן וְלַמַּעֲרָב גֶּזֶר וּבְנֹתֶיהָ וּשְׁכֶם וּבְנֹתֶיהָ עַד עַיָּה וּבְנֹתֶיהָ. (דברי הימים א ז' כ-כח)

על פי התיאור בדברי הימים, אפרים בנו של יוסף וכן ילדיו של אפרים גרו בארץ ישראל ואף הקימו בה יישובים. זאת בניגוד למסופר בספר בראשית שאפרים נולד ליוסף במצרים ובניגוד למסופר בתורה על ירידת משפחת יעקב כולה למצרים וחזרתה לארץ רק לאחר 430 שנה של ישיבה בארץ מצרים.

אין עניינו של פוסט זה ליישב את הסתירה הזו. אולם מהתיאור בדברי הימים עולה כי מספר הדורות שבין יורדי מצרים לשבים לארץ ישראל היה גדול בהרבה ממספר הדורות המתואר בתורה. אם בתורה מוזכרים חמישה דורות בין יעקב לאלעזר בן אהרן שנכנס לארץ, הרי שבדברי הימים מדובר על 11 או על 12 דורות. 

אם נתבונן בסוף השושלת של יהושע נבחין במספר דמויות מוכרות. אנו מוצאים שם את עמיהוד – אלישמע – נון – יהושע. אלישמע בן עמיהוד כיהן כנשיא שבט אפרים בשנה השנייה לצאת בני ישראל ממצרים (במדבר ז' מח) ומן הסתם היה מזקני שבטו ונכבדיו. נכדו יהושע היה משרתו של משה. על יהושע מסופר כי היה "נַעַר" (שמות ל"ג יא), ומכאן ניתן ללמוד שהיה צעיר לימים. יהושע נבחר להיות אחד מהאנשים שנשלחו לרגל את הארץ (במדבר י"ג טז), כלומר לבצע משימה צבאית, ועל כן יש להניח שהיה בגיל יוצאי הצבא, כלומר לפחות בן עשרים. אם נניח כי ההפרש בין הדורות עמד על 25 שנה, הרי שֶנוּן אביו של יהושע היה כבן 45, ואילו אלישמע בן עמיהוד סבו של יהושע היה כבן 70 שנה. שבעים היה גיל מבוגר מאוד באותה תקופה. כמובן, בתורה מסופר על אנשים מסוימים שהגיעו לגילאים מופלגים, אולם ככל הידוע לנו, תוחלת החיים באותה תקופה הייתה קצרה הרבה יותר ועל כן אלו הם היוצאים מן הכלל שאינם מעידים על הכלל. מכאן ניתן להניח שעמיהוד, אביו של אלישמע נשיא שבט אפרים, לא היה בין החיים בזמן יציאת מצרים. נוסף על כך, עלינו לזכור פרט חשוב ביותר. אמנם יהושע היה זה שהכניס את ישראל לארץ כנען אולם דורו, דור המדבר, מת במדבר ולא זכה להיכנס לארץ. כלומר, הדור שזכה להיכנס לארץ אינו דורו של יהושע אלא הדור של בניו. 

אם כן, נוכל לפרש שבמילים "וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה" הנבואה אינה מתייחסת לדור הרביעי של בני יעקב שירדו למצרים כפי שמקובל להבין, אלא הכוונה היא לדור הרביעי של אלה מבני ישראל שיצאו ממצרים, שהוא הדור שיזכה להיכנס לארץ. הדור הראשון ליוצאי מצרים הוא דורו של אלישמע בן עמיהוד, המייצג את זקני העדה ונשיאיה. הדור השני הוא דורו של נון, אביו של יהושע. הדור השלישי הוא דורו של יהושע. על שלושת הדורות הללו נגזר למות במדבר בעקבות חטא המרגלים. בניהם, הדור הרביעי ליוצאים, הם שזכו להיכנס לארץ ועליהם נאמר "וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה".