וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן וַיִּתֵּן אֶת אֲדָנָיו וַיָּשֶׂם אֶת קְרָשָׁיו וַיִּתֵּן אֶת בְּרִיחָיו וַיָּקֶם אֶת עַמּוּדָיו. וַיִּפְרֹשׂ אֶת הָאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן וַיָּשֶׂם אֶת מִכְסֵה הָאֹהֶל עָלָיו מִלְמָעְלָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה. (שמות מ' יח-יט)
לְמה מתכוונת התורה כשהיא אומרת "וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן"? אילו ה"מִּשְׁכָּן" המופיע כאן היה כינוי לכל המבנה וכותרת לפירוט החלקים שבו, שבאים אחרי, חסר התיאור של פריסת היריעות התחתונות – יריעות המשכן, תיאור שכן מופיע ביחס ליריעות העליונות. לכן מסתבר יותר לפרש את המילה 'משכן' ככינוי ליריעות התחתונות. על פי תיאור זה תחילה הוקם ה'משכן', כלומר תחילה נפרסו היריעות התחתונות (יריעות המשכן) ורק לאחר מכן הוכנסו האדנים, הקרשים והעמודים שתחתיו.
בגלגולו הקודם שימש אוהל מועד כמקום התוועדות עם מבקשי ה' (שמות ל"ג ז-ח). אוהל מועד היה אוהל רגיל ללא קרשים, כפי שניתן להבין מהמילה "נָטָה", המרמזת על יריעה הנסמכת על מוט פנימי. עם הקמת המשכן התמזג אוהל זה עם המשכן ו"נבלע" בו. יריעות המשכן לא נפרסו על מנת להיות תקרה למבנה הקרשים אלא על מנת לשמש כאוהל העומד מכוח עצמו, באותו אופן שבו עמד אוהל מועד שהיה מחוץ למחנה. ואמנם בכל תיאורי המשכן קודמות היריעות לקרשים ומכך משתמע שמבחינה מהותית הן היו עומדות בפני עצמן ולא היו זקוקות לקרשים. לפי זה, תפקיד הקרשים שהוכנסו מתחת ליריעות המשכן לא היה לתמוך ביריעות האוהל אלא לשוות לחלל שנוצר תחת היריעות מבנה קבוע ומכובד.
אולם לא ברור כיצד הדבר יתכן מבחינה מעשית. על מה נסמכו יריעות המשכן לפני שהוצבו קרשי המשכן? נראה שהתשובה היא שבזמן הבנייה נסמכו יריעות האוהל באופן זמני על מוט מרכזי ומיתרים (ראב"ע, הפירוש הקצר, שמות מ' יח).
היחס שבין מכסה המשכן לבין הקרשים מזכיר את היחס שבין הסכך לדפנות הסוכה. כמו במשכן, גם בסוכה העיקר הוא הכיסוי – הסכך. הדפנות טפלות לו ואין חובה לסמוך את הסכך עליהן.