"אַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי" - תקציר

בתחילת הפרשה מספרת לנו התורה על חלומותיו של יוסף, חלום האלומות וחלום הכוכבים

חלום הכוכבים אינו מובן כי הוא מכיל סתירה פנימית. כזכור רחל מתה בדרך אפרתה במהלך לידת בנימין (בראשית ל"ה יח-כ). אם הירח מייצג את רחל בעודה בחיים, כפי שמשתמע מגערתו של יעקב ביוסף (בראשית ל"ז י), אזי צריכים היו להופיע בחלום רק עשרה כוכבים (=אחים) ולא אחד עשר, שהרי בנימין עדיין לא נולד. אך בחלום היו אחד עשר כוכבים, ובתחילת הפרשה מסופר על יוסף שהיה בן 17 שנה. מכך משתמע שבנימין כבר נולד, ואם כן רחל כבר אינה בין החיים והירח לא יכול לייצג אותה.

הפתרון טמון בשאלת הזמן שבו נחלם החלום. בדרך כלל כאשר התורה מתארת התרחשויות בהווה היא משתמשת בפועַל בעתיד עם ו' ההיפוך לפניו, שבאה לפני הנושא במשפט. לדוגמה: "וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל..." (בראשית כ"ח ט). אולם לעיתים נדירות משנה התורה מסגנונה הרגיל, כאשר היא משתמשת בפועַל בזמן עבר שבא אחרי הנושא. לדוגמה: "וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ" (בראשית ד' א). או: "וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר" (בראשית כ"א א). בשתי הדוגמאות הללו מסביר רש"י שהשינוי הזה מלמד שההתרחשות אירעה בזמן שקדם לזה שבו התרחשו האירועים שעליהם קראנו עד כה.

והנה אנו מוצאים את הצורה הזאת גם בפרשתנו. בתחילת הפרשה מסופר על תקופת מגוריו של יעקב בארץ כנען, כאשר יוסף היה כבר נער בוגר. אולם מיד לאחר מכן עוברת התורה להשתמש בצורת העבר המוקדם במעין מאמר מוסגר:

וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים. (פס' ג)

היכן מסתיים המאמר המוסגר? הוא מסתיים לאחר תשעה פסוקים, במילים "וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר" (פס' יא). מילים אלו באות בצורת חיתום אופיינית במקרא, כאשר הנושא קודם לפועַל והפועַל בא בזמן עבר. כלומר, במקום הצורה הרגילה – "ויקנאו בו אחיו וישמור אביו את הדבר" – מסתיים הקטע במילים "וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר" (ראו אהרן מירסקי, הפיסוק של הסגנון העברי, עמ' יא-נ).

על פי הסבר זה, סיפור העדפתו של יעקב את יוסף "כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ" והסיפור על חלומותיו של יוסף אינו מתאר את התקופה שֶבָּה יוסף היה כבר בן שבע עשרה אלא מתייחס לתקופת ילדותו של יוסף. הדבר מסתבר לאור העובדה שיוסף מכונה בקטע זה "בן זקונים", כלומר הבן הצעיר ביותר. כינוי כזה אכן מתאים יותר לתקופה שבה יוסף היה ילד צעיר ובנימין טרם נולד. באותה תקופה יוסף ואחיו היו ילדים קטנים ורחל אימו הייתה בין החיים. באותה עת יוסף הקטן חלם חלומות ובתמימותו סיפר אותם לאחיו הגדולים ולאביו.

אם סיפור החלומות התרחש בעבר הרחוק, כאשר יוסף ואחיו היו ילדים קטנים ורחל הייתה בן החיים, מיהם אחד עשר הכוכבים שהשתחוו ליוסף בחלומו? הלוא רק עשרה אחים היו לו כשאימו הייתה בחיים ובנימין טרם נולד?

התשובה היא שיוסף תיאר כי בחלומו השתתפו השמש הירח ואחד עשר כוכבים, כאשר שהשמש והירח מסמלים את אביו ואת אימו ואילו אחד עשר הכוכבים מסמלים את כל האחים ובתוכם יוסף. כאשר יוסף אמר "מִשְׁתַּחֲוִים לִי" הוא התכוון לומר שגרמי שמיים שהופיעו בחלומו, כלומר השמש והירח ועשרה כוכבים, השתחוו לכוכב שייצג אותו, בדיוק כפי שבחלום האלומות, אלומות האחים השתחוו לאלומתו ולא לו עצמו.