תורת משה

ההבטחה של ה' לאבות כי בני ישראל ישובו אל ארץ אבותיהם היא מוטיב מפתח בתורה כולה, והיא מניעה את מהלך ההיסטוריה המתוארת בה. עם זאת, באופן מפתיע, התורה מסתיימת במותו של משה ערב הכניסה לארץ, מבלי לתאר את הכיבוש וההתנחלות. האם לא היה מתאים יותר לסיים את התורה בסיכום המוצג בסוף ספר יהושע?


וַיִּתֵּן ה' לְיִשְׂרָאֵל אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָתֵת לַאֲבוֹתָם וַיִּרָשׁוּהָ וַיֵּשְׁבוּ בָהּ. וַיָּנַח ה לָהֶם מִסָּבִיב כְּכֹל אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבוֹתָם וְלֹא עָמַד אִישׁ בִּפְנֵיהֶם מִכָּל אֹיְבֵיהֶם אֵת כָּל אֹיְבֵיהֶם נָתַן ה' בְּיָדָם. לֹא נָפַל דָּבָר מִכֹּל הַדָּבָר הַטּוֹב אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל הַכֹּל בָּא. (יהושע כא מא-מג)


ניתן לחלק את התורה לשלושה חלקים עיקריים. ספר בראשית מציג את ההיסטוריה מבריאת העולם ועד הירידה של משפחת יעקב למצרים, שאותה ניתן לראות כעין הקדמה. שלושת החומשים הבאים - שמות ויקרא ובמדבר - מתארים תקופה קצרה יחסית של שתי דורות, הדור שיצא ממצרים והדור שעתיד להיכנס לארץ, אותם הנהיג משה. במרכז הספרים האלו, ובעצם במרכז התורה כולה, נמצאים מעמד הר סיני וכריתת הברית בין ה' לישראל, המשכן והחוקים שנתן ה' לבני ישראל באמצעות משה. הספר האחרון, ספר דברים הוא סיכום אוטוביוגרפי של משה לאירועים המתוארים בשלושת הספרים הקודמים. 


בתחילת ספר שמות בני ישראל מכונים "עם" בפיו של פרעה (שמות א ט). אמנם, כבר אז הם נחשבים לעם. עם זאת, רק לאחר 40 שנה במדבר, לקראת סוף ספר דברים, אומר משה: וְלֹא נָתַן ה' לָכֶם לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה (דברים כט ג). כלומר, רק לקראת הכניסה לארץ מסיים העם את התהליך שבו הוא מפנים באמת את תפקידו כעם ה'. 


כאן נחשפת מגמתה המרכזית של התורה: היא אינה מתמקדת בהשלמת הסיפור ההיסטורי של כיבוש הארץ וההתנחלות בה, אלא בסיפור היווצרות הברית בין ה' לישראל ובתפקידו הייחודי של משה כמתווך וכנביא בעל מעמד ייחודי. בניגוד לספרי הנביאים, המתארים את כיבוש הארץ ואת ההיסטוריה הלאומית של עם ישראל, התורה שמה דגש על ההתגלות האלוהית, הברית והחוקים שניתנו לעם ישראל במדבר באמצעות משה ובהכנת העם לכניסתו לארץ על ידי חוקה ברורה ומגובשת. 


במובן זה, התורה היא "תּוֹרַת מֹשֶׁה" (מלאכי ג כב). היא לא יכולה להסתיים אלא במותו של משה, עם השלמת שליחותו כמנהיג שהעביר את דבר ה' לעם. ובכך מסתיימת גם תקופת נתינת התורה - החוק האלוהי שניתן ישירות על ידי ה' ביד משה.


וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה אֲשֶׁר יְדָעוֹ ה' פָּנִים אֶל פָּנִים. לְכָל הָאֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ ה' לַעֲשׂוֹת בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם לְפַרְעֹה וּלְכָל עֲבָדָיו וּלְכָל אַרְצוֹ. וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל. (דברים לד י-יב) 


* התמונה חוללה באמצעות DALL·E 3 

אתר זה נבנה באמצעות