שנים-עשר מי יודע?

בתורה, מספר השבטים בישראל הוא 12. זהו מספר בעל משמעות של שלמות, כמו מספר החודשים בשנה, המבטא מחזוריות וקביעות. שנים-עשר הוא גם מספר השבטים בישמעאל ובאדום, אלא שבישמעאל הם מכונים נשיאים: "שְׁנֵים-עָשָׂר נְשִׂיאִם לְאֻמֹּתָם" (בראשית כה טז), ובאדום - אלופים: "אֵלֶּה אַלּוּפֵי אֱדוֹם לְמוֹשְׁבֹתָם, בְּאֶרֶץ אֲחֻזָּתָם" (בראשית לו מג).  

בעם ישראל שנים-עשר השבטים משקפים מבנה של קהילה מאוחדת המחולקת לשבטים, תוך שמירה על איזון בין השונות הפנימית לבין תחושת אחדות לאומית. המספר 12 נשמר בכל ההקשרים, אך ההרכב של השבטים משתנה, וכל שינוי כזה מבטא זווית אחרת בזהותו של עם ישראל.

באופן הפשוט ביותר 12 השבטים הם בניו הישירים של יעקב, להם קרא יעקב לפני מותו בסיפור "ברכת יעקב": הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב וְשִׁמְעוּ אֶל יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם (בראשית מט א-ב). במקרה זה, כל 12 בני יעקב נחשבים לשבטים. 

אולם לעניין נחלה ההרכב משתנה. קרוב למותו קבע יעקב שלעניין הנחלה בארץ ישראל, מנשה ואפרים יחליפו את יוסף ויקבלו מעמד שווה לשאר בניו של יעקב: "אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי" (בראשית מח ה). בכך העניק יעקב ליוסף חלק כפול מנחלת שאר אחיו, כבן הבכור של אשתו האהובה. בנוסף, שבט לוי שנבחר לשרת בקודש לא קיבל נחלה כלל (דברים י ח-ט) אלא רק ערים לשבת בהם (במדבר לה א-ג). כך, השבטים שקיבלו נחלות בארץ ישראל הם 12 – בניו של יעקב פרט ללוי, ויוסף שהוחלף על ידי מנשה ואפרים. 

שינוי נוסף בהרכב הוא בשנים-עשר השבטים שקיבלו ברכה מיעקב ונחלה מובחנת. בסיפור ברכת יעקב, שני בנים – שמעון ולוי – לא קיבלו ברכה של ממש, אלא קללה על מעשיהם בשכם: "שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים, כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם... אָרוּר אַפָּם כִּי עָז, וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה" (בראשית מט ה-ז). כחלק מהקללה הם לא קיבלו נחלה עצמאית משלהם כפי שכתוב: "אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב, וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל" (בראשית מט:ז). שבט לוי, פוזר בערי הלויים. ושמעון קיבל את חלקו בתוך נחלת יהודה, ככתוב: "וַיְהִי נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי שִׁמְעוֹן בְּתוֹךְ נַחֲלַת בְּנֵי יְהוּדָה" (יהושע יט:ט). במקומם, מנשה ואפרים, בני יוסף, הפכו לשבטים נפרדים המקבלים ברכה ונחלה מובחנת, ובכך נשמר המספר 12 גם כאן.

התוצאה המתקבלת היא שהמספר 12, המסמל את שלמותו של עם ישראל, נשמר תמיד, אך ההרכב של השבטים משתנה בהתאם להקשר. ניתן לראות בכך ביטוי לתפיסה רב ממדית של עם ישראל. לעם ישראל, המיוצג על ידי 12 השבטים, יש ממדים שונים – נחלה, ברכה, תפקידים רוחניים ועוד – וכל מימד כזה מבוטא על ידי חלקים שונים של העם. כך, בני יעקב כולם נכללים כשבטים בממד המשפחתי; מנשה ואפרים מצטרפים בממד הנחלה, ולוי מופיע בממד הרוחני של עבודת הקודש וכן הלאה. שנים-עשר השבטים מהווים ייצוג שלם של גווני העם והתפקידים השונים שבתוכו, כאשר כל חלק מבטא זווית אחרת של הזהות הלאומית והייעוד המשותף.