דיני שמיטת כספים כתובים בתורה בספר דברים פרק ט"ו. חז"ל הבינו שמדובר בביטול מוחלט של החוב שחל ביום האחרון של שנת השמיטה. אולם ניתן להבין את הפסוקים אחרת. הפסוקים מדברים על "שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה" כולה ולא על היום האחרון שלה (דברים טו ט). כמו כן, התורה אינה מדברת על ביטול החוב אלא על האיסור לנגוש אותו - לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו (דברים טו ב), כלומר לתבוע את תשלום החוב בחוזקה. ניתן אם כן להבין בפשט הפסוקים שהחובות אינם מתבטלים אלא גבייתם מושהית במהלך שנת השמיטה, באופן דומה לעבודת השדה המופסקת בשנת השמיטה.
מדוע חז"ל העדיפו את הפרשנות שמדובר בביטול החוב ולא באיסור לתבוע אותו במהלך שנת השמיטה?
פרשת שמיטת כספים מתחילה במילים: “מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה. וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה, שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ, לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו, כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַה’" (דברים טו א-ב). התורה מזכירה את השמיטה כדבר ידוע ואז מסבירה למה היא מתכוונת - לשמיטת כספים. הצורה הזו יכולה לרמוז כאילו התורה מציעה בספר דברים אלטרנטיבה לשמיטת קרקעות שמוזכרת בשמות כ"ג. כלומר, במקום שמיטת קרקעות יש לקיים שמיטת כספים.
אם מדובר באלטרנטיבה לשמיטת הקרקעות, סביר להבין שהפסוקים מדברים על איסור זמני לתבוע חובות במהלך שנת השמיטה. אולם, אם נבין כמו שהבינו חז"ל שמדובר בדין נוסף שקשור לשנת השמיטה שלא מבטל את שמיטת הקרקעות, יש קושי להבין את הטעם בהשהייה של גביית החוב רק במהלך שנת השמיטה. שהרי מצבם היחסי של העניים בשנת השמיטה דווקא משתפר, היות שמותר להם לאסוף תבואה ותוצרת חקלאית בחינם. הבעיה הכלכלית, שפוגעת בעיקר בעניים, מתחילה דווקא לאחר שנת השמיטה, מכיוון שהאיסור לעבד את הקרקע בשנת השמיטה מוביל למחסור בתוצרת חקלאית ולעליות מחירים בשנה שאחריה.
אם התורה מבקשת להקל על העניים בהשהייה זמנית של חובותיהם, היה מקום שזו תתבצעה לאחר השנה השביעית ולא במהלכה. לכן, העדיפו חז"ל לפרש את איסור הגבייה כמתחיל ביום האחרון של שנת השמיטה ובעצם הופך להיות אפקטיבי מהשנה השמינית. ומכיוון שלא מוזכר בתורה עד מתי אסור לנגוש את החוב, האיסור נמשך לעולם, כך שבאופן מעשי החוב נשמט.
ואמנם, בחלק מדברי חז"ל ניתן להבין שהשמיטה לא מבטלת את החוב אלא רק אוסרת על גבייתו בחוזקה כפשט הפסוקים. כך לדוגמה ניתן להבין את דבריהם במשנה שביעית י' ט: המחזיר חוב בשביעית, רוח חכמים נוחה הימנו.
* התמונה חוללה באמצעות Bing Image Creator