כאשר הביאו את כלי המשכן אל משה, הביאו כל כלי עם הכלים המיוחדים לו, ועם המוצרים הנדרשים לשם תפקודו היומיומי. השולחן הובא עם כל כליו ועם לחם הפנים. המנורה הובאה עם נרות המערכה וכל כליה ועם שמן המאור. ומזבח הקטורת הובא עם שמן המשחה וקטורת הסמים (שמות לט לג-לח).
השמן והבשמים שימשו במשכן לשלושה תפקידים, למאור, לשמן המשחה ולקטורת הסמים. השמן בצורתו הטהורה נועד למאור ושייך באופן מובהק למנורה ואכן הוא מופיע יחד עמה. הבשמים בפני עצמם שייכים באופן מובהק למזבח הקטורת ואכן מצורפים אליו. שמן המשחה הוא שילוב של השניים, של הבשמים עם השמן.
שמן המשחה נועד לקדש ולהכשיר את כלי המשכן, בלעדיו לא ניתן היה להשתמש בהם. לכן היה צריך לציין אותו באופן מיוחד. אך לא ברור מדוע צורף שמן המשחה דווקא למזבח הקטורת והוזכר אפילו לפני הקטורת עצמה? מדוע לא צורף למנורה? לחילופין, מדוע לא הובא בנפרד בסוף רשימת הכלים?
המשכן נבנה בתבנית של בית, שבו חדר פנימי - קודש הקודשים, וחדר חיצוני. יש בו כיסא - שהוא הארון והכרובים השומרים עליו, שולחן ומנורה (וראו מלכים ב' ד י). המנורה כאמור הייתה חלק מתבנית הבית. לעומת זאת, מזבח הקטורת לא היה חלק ממבנה קלאסי זה. כפי שהראתי בפוסט לפרשת תצווה, ייעודו של מזבח הקטורת היה ליצור ענן קטורת קל שיאפשר את המפגש עם נוכחותו התמידית של כבוד ה' באוהל מועד. הענן היה המדיום דרכו שכן כבוד ה' במשכן, והמיסוך שהוא יצר הגן על האדם מעצמת המפגש.
משכן ללא שולחן או מנורה היה משכן חסר, אולם כבוד ה' יכול היה לשכון בו. לעומת זאת, ללא הקדשתם של כלי המשכן באמצעות שמן המשחה, וללא ענן הקטורת בו הוא מתגלה, כבוד ה' לא יכול היה לשכון במשכן. לכן צורף שמן המשחה - שייעודו היה כללי, לקדש ולהכשיר את כלי המשכן - למזבח הקטורת, שאיפשר את ההתגלות באופן כללי באמצעות ענן הקטורת.
* התמונה חוללה באמצעות DALL·E 3