ספרו של ה'
לאחר חטא העגל שב משה אל ה' וביקש ממנו שיסלח לישראל:
וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל ה' וַיֹּאמַר אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם אֱלֹהֵי זָהָב. וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי. (שמות לב לא-לג)
על איזה ספר מדובר ומה הייתה כוונתו של משה במשפט: מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ ?
רש"י מסביר שהספר הוא ספר התורה ומשה ביקש ששמו לא יוזכר בו. אבל זה מוזר, כי התורה עוד לא ניתנה אז כיצד אפשר להתייחס אליה כאל ספרו של ה' אשר כבר כתב? זאת ועוד, מתגובתו של ה' - מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי - ניתן להבין שלא מדובר על ספר התורה, שהרי בספר התורה מוזכרים רבים שחטאו לה'.
ראב"ע בפירושו הראשון ואחרים מפרשים שהכוונה היא לספר החיים, שבו כתובים האנשים הנידונים לחיים, כמו ספרם של צדיקים המתואר בתלמוד במסכת ראש השנה (דף טז ע"ב).
הרעיון הזה מוזכר כבר בתנ"ך. לדוגמה, בתהילים, המשורר מבקש על אויביו:
יִמָּחוּ מִסֵּפֶר חַיִּים וְעִם צַדִּיקִים אַל יִכָּתֵבוּ. (תהילים סט כט).
על פי הסבר זה, בבקשתו למחות את שמו מהספר, משה בעצם מבקש למות. וכעין זה אמר לה' בהזדמנות אחרת:
וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִּי הׇרְגֵנִי נָא הָרֹג אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְאַל אֶרְאֶה בְּרָעָתִי. (במדבר יא טו).
אלא שאם כך, היה צריך משה לומר: מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ, או מְחֵנִי נָא מִסֵּפֶר הַחַיִּים. התוספת: מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ רומזת לספר שיש בו סיפור שה' כתב ולא ספר שמכיל רשימה של אנשים שנידונו לחיים בפרק זמן כזה או אחר.
לכן, נראה בעיניי בכיוון שכתב ראב"ע בפירושו השני, שכוונתו של משה היא לסֵפר שבו כתב ה' את התוכנית שלו להיסטוריה, ומשה מבקש לא להיכלל בו. ה' אמנם לא יודע כיצד יגיבו בני אדם לכל סיטואציה, אבל יש לו תוכנית והוא פועל להשגתה באמצעות בני אדם, כפי שאומר יוסף לאחיו לאחר שהתוודע אליהם (בראשית מה ד-ח).
ספר זה של ה' מתואר בישעיהו פרק ל"ד, שם הנביא מספר על תוכניותיו של ה' להעניש את הגויים. הוא מסיים את נבואתו שכל הדברים האלו כתובים מראש בספר ה':
דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר ה' וּקְרָאוּ, אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נֶעְדָּרָה, אִשָּׁה רְעוּתָהּ לֹא פָקָדוּ, כִּי פִי הוּא צִוָּה וְרוּחוֹ הוּא קִבְּצָן. (פסוק טז)
ואם כן, משה בעצם אומר לה': אם אינך סולח לישראל ובכוונתך להשמיד אותם ולעשות אותי לגוי גדול במקומם, כפי שאמרת לי לפני שירדתי מההר (שמות לב י) - אינני מעוניין להיות חלק מהתוכנית שלך לעתיד.
