סדר עולמי חדש

למרות מרכזיותו של סיפור המבול בספר בראשית, הוא כמעט ולא נזכר בהמשך התנ"ך. בסיומו ה' ממהר להחזיר את סדר העולם לקדמותו כאילו כלום לא קרה: עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ (בראשית ח כב). אפילו בסיפור השתכרותו של נח לאחר המבול, נח מוזכר כאיש האדמה - וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם (בראשית ט כ) - ולא כשורד המבול כפי שהוא מוכר לכל. המונח אִישׁ הָאֲדָמָה מפנה לקריאת שמו של נח על ידי למך אביו לפני המבול: וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ ה'. (בראשית ה כט). כלומר, יש כאן התעלמות ודילוג על המבול כאילו לא היה.

ואכן, למרות שה' השמיד את כל האנושות והשאיר רק את נח הצדיק, טבעו של האדם לא השתנה. לפני המבול ראה ה' כי "רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם" (בראשית ו ה) ולכן אמר "אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמָיִם כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם." (פסוק ז). ולאחר המבול אמר "ה' אֶל לִבּוֹ לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו וְלֹא אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת כָּל חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי." (בראשית ח כא). 

נראה כי הדבר שהשתנה הוא יחסו של ה' לברואיו שהפך להיות סובלני ומכיל יותר. מבחינה זו הלקח של המבול הוא של ה' בלבד. הדבר בא לידי ביטוי בברית החד צדדית שנכרתה עם האנושות בסיום המבול ובאות הברית המשמש לה זיכרון. ה' מתחייב שלא להביא עוד מבול על הארץ ויהי מה. השימוש בקשת מסמל את האופי החד צדדי של הברית. הקשת היא של ה', הוא זה ששם אותה בענן והיא מהווה תזכורת עבורו.

אולם יש שינוי משמעותי אחד הנוגע לבני האדם. אם לאחר הבריאה האמין ה' שהאדם הוא טוב ביסודו ומסוגל ליישם בפועל את שנדרש ממנו ללא התערבות חיצונית, לאחר עשרה דורות שעברו מאדם עד נח נוכח ה' לראות שיש באדם יצרים שמושכים אותו אל הרע ושהוא זקוק לעזרה ולהכוונה. שיש צורך להגדיר בחוק את מה שהיה אמור להיות מובן מאליו ולצוות על האנושות לאכוף את החוק: 

שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם. (בראשית ט ו).

סיפור המבול והברית שנכרתה לאחר מכן מייצגים אם כן נקודת מפנה בהתפתחות האנושית. מעבר מעולם אנרכיסטי, ללא מלוכה או שלטון מרכזי, שבו טוב ורע הם בחירות שבני אדם חייבים לנווט בעצמם, לעולם שבו אלוהים מספק חוקים מפורשים כדי להנחות את ההתנהגות האנושית. ניתן לראות בשינוי זה תגובה לכשלים של האנושות שהביאו את המבול, וכאמצעי למניעת כשלים כאלה בעתיד.

* לזכרו של ענר אליקים שפירא הי"ד - גיבור ישראל, בנו של חברי, שלחם בידיים חשופות בכניסה למיגונית בצומת רעים בחסרי צלם אלוהים, הצליח לזרוק חזרה החוצה שבעה רימונים ובשמיני נפצע אנושות. במעשיו הציל עשרות בני אדם.