סדר העבודה המתוקן

מה הקשר של מותם של נדב ואביהוא ביום השמיני לסדר עבודת יום הכיפורים המתואר בפרשת אחרי-מות? ברצוני להציע שסדר העבודה בפרשת אחרי-מות מהווה תיקון לתהליך ההכנה לקראת ההתגלות של היום השמיני בשלוש נקודות. 

הקטרת הקטורת

הקטרת הקטורת הלא מתוכננת ביום השמיני היא זו שבסופו של דבר הובילה להתגלות - באש שאכלה את נדב ואביהוא והמשיכה אל החלבים שעל המזבח (רשב"ם). על פי סדר העבודה בפרשת אחרי-מות, הקטרת הקטורת לכתחילה היא זו שמאפשרת את ההתגלות - כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת (ויקרא טז ב). 

מיקום ניתנת דם החטאת

משה קצף על ששעיר החטאת ביום השמיני נשרף ולא נאכל למרות שדמו לא הובא פנימה (קרבן חטאת אמור להיאכל על ידי הכוהנים, אא"כ דמו מוזה בפנים המשכן). אולם על פי התיקון המתואר בפרשת אחרי-מות, דמו של השעיר מובא פנימה. ולכן שאריו צריכים להישרף, כפי שאכן קרה בדיעבד גם ביום השמיני, בניגוד לתוכניתו המקורית של משה. 

בגדי בד

בפרשת אחרי-מות כתוב שעל הכהן הגדול ללבוש בגדי בד פשוטים (ויקרא טז ד), בדיוק כמו כותנות הבד שלבשו נדב ואביהוא, בהם הוצאו מחוץ למחנה (ויקרא י ה), ולא בגדי זהב כפי שלבש אהרון הכהן ביום השמיני. 

שלושת הפעולות האלו, לבישת בגדי לבן, הקטרת קטורת ואי אכילת שעיר החטאת קרו בפועל ביום השמיני למרות שלא תוכננו. לעומת זאת, בתיאור של פרשת אחרי-מות הם חלק אינטגרלי מהתהליך. 

לכל אורך הכנות להתגלות של היום השמיני התורה מדגישה באופן חריג שמשה הוא זה שמצווה ושהדברים נעשים כאשר ציווה, עד כי לא ברור מתי הוא משמש כשליח לצו ה', ומתי מדובר בציווי הנובע מהבנתו שלו את שראוי לעשות. הציווי על אכילת בשר החטאת הוא אחד מהמקרים עליהם ציווה משה, ועליו עמד גם לאחר האירוע הטראגי של מותם של בני אהרון (ויקרא י יח). אולם לבסוף קיבל את דבריו של אהרון כי לאור האירועים שקרו לא נכון יהיה לאכול את החטאת. 

יתכן אם כן, שהציווי של משה על אכילת חטאת העם, כמו השימוש בבגדי זהב והתגלות ללא ענן קטורת נעשו על פי הבנתו של משה. אלו התבררו למפרע כלא מתאימים, ועל כן באו לידי תיקון בציווי מפורש של ה' בפרשת אחרי-מות.