מקום טהור

אם הייתי שואל אתכם היכן הייתם מציעים לשמור את אפר הפרה האדומה, סביר להניח שהייתם חושבים שצריך להניח אותו במשכן, בתוך הארון שבקודש הקודשים, יחד עם מטה אהרון וצנצנת המן. שם הוא יהיה מוגן מכל משמר. אך להפתעתנו, התורה מצווה לשמור את אפר הפרה דווקא מחוץ למחנה, במקום שקשה יותר להגן עליו.

התורה אומרת: וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר אֵת אֵפֶר הַפָּרָה וְהִנִּיחַ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה בְּמָקוֹם טָהוֹר וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת (במדבר יט ט). מכאן ניתן להבין שככל הנראה הוצבה שמירה סביב המקום. אך לא ברור מדוע התורה מצווה לשמור את אפר הפרה דווקא שם, ולא במקום מוגן יותר במרכז המחנה.

התשובה, לדעתי, היא שאפר הפרה חייב להישמר ברמת הטהרה הגבוהה ביותר האפשרית, ואילו המחנה הוא מקום שבו שורה טומאה ברמה כזו או אחרת ולכן אינו מתאים לכך. במחנה חיים בני אדם, ואף אם הם נוהגים כראוי ונמנעים ככל יכולתם מטומאה, ההוויה האנושית מתקיימת בתוך מחזורים טבעיים של טומאה וטהרה, כמו טומאת הנידה, הלידה והמוות, שלא ניתן להימלט מהם.

זאת לדעתי הסיבה שמשה אמר לפרעה שהוא יתפלל אל ה' רק לאחר שיצא מהעיר (שמות ט כט) - כי העיר היא מקום טמא בהגדרה. זאת גם הסיבה שהר ה' - הר סיני - נמצא במדבר, הרחק מכל יישוב. משום כך הוציא משה את אהל מועד מחוץ למחנה לאחר חטא העגל (שמות לג ז). ולכן, טקס האצלת רוחו של משה על שבעים הזקנים נעשה באוהל מועד שהיה מחוץ למחנה (במדבר יא כד-ל).

הציווי להקים משכן במרכז מחנה בני ישראל - וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם (שמות כה ח) - מציב אתגר משמעותי. כדי לאפשר לְאֹהֶל מוֹעֵד לשכון "בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם" (ויקרא טז טז) נדרשת פעילות תמידית של טיהור המשכן מטומאות בני ישראל. התהליך מתחיל בהקרבת קורבנות, שהזאת דמם מכפרת על הקודש. לעיתים, כאשר החטאים חמורים יותר, נדרש להביא את הדם פנימה כדי לכפר על פגיעה בחלקים הפנימיים יותר של המשכן. השיא של תהליך הטיהור מתרחש בטקס שנערך אחת לשנה, בעשור לחודש השביעי, כאשר הכהן הגדול נכנס לפני ולפנים ומטהר את חלקיו הפנימיים ביותר של המשכן בקודש הקודשים (ויקרא פרק טז).

אפר הפרה נדרש כדי לטהר את הטומאה החזקה מכולן, טומאת המוות. כדי ליצור את האפר המטהר יש להתרחק מכל טומאה, ולו הקלה ביותר. לכן התורה דורשת להוציא את הפרה מחוץ למחנה ולקיים שם את טקס שריפת הפרה. התהליך נעשה בשלבים, עד לשלב האחרון שבו לוקחים את אפר הפרה למקום טהור מחוץ למחנה ושומרים אותו שם, הרחק מהמחנה הטמא. שמירת הטהרה המוחלטת של אפר הפרה מאפשרת את קיומו של המשכן בתוך המחנה על ידי שמירה על רמת הטומאה במחנה מתחת לסף הנסבל. בדרך זו, התורה מאפשרת את החיבור והאיזון העדין בין הקדושה האלוהית לבין חיי היומיום האנושיים.

* בתמונה, אילוסטרציה של כספת הזרעים הגלובלית בסבאלברד, נורווגיה