מצרים מתחמשת

וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם וִישִׁיתֵהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם. 
יַעֲשֶׂה פַרְעֹה וְיַפְקֵד פְּקִדִים עַל הָאָרֶץ וְחִמֵּשׁ אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע. (בראשית מא לג-לד)

מה משמעות הביטוי: "וְחִמֵּשׁ אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם"? בעברית מודרנית חִמֵּשׁ פירושה לצייד בכלי נשק, אולם מה משמעותה במקרא? 

שד"ל מביא את דעתם של רשב"ם, רד"ק ואחרים שפירשו חִמֵּשׁ מלשון חומש-חמישית במובן שפרעה ייקח חמישית מהתבואה כדי לאגור תבואה לשנות הרעב, במקום עשירית שהיה לוקח עד כה. שד"ל דוחה את דבריהם, מכיוון שרק בהמשך מסופר שפרעה קנה את אדמת מצרים תמורת התבואה, ורק מאז חמישית מהתבואה הייתה לפרעה (בראשית מז כד). ואני אוסיף שגם אם פירוש המילה הוא נגזרת של המספר חמש, קשה להבין מהביטוי - שמתייחס לאֶרֶץ מִצְרַיִם - שהכוונה שפרעה ייקח חמישית מהתבואה. 

במקום זאת מציע שד"ל שהמילה וְחִמֵּשׁ מגיעה מהתחום הצבאי - לצייד בכלי נשק, כמו במילה וַחֲמֻשִׁים, אולם מדובר בהשאלה של המונח לכל דבר שצריך להצטייד בו. כלומר, יוסף מציע לפרעה לחמש את ארץ מצרים במובן של לצייד אותה בתבואה.

לדעתי, ניתן בכל זאת להשאיר את המילה וְחִמֵּשׁ בהקשר הצבאי הטהור. קאסוטו מפרש את הביטוי: וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם (שמות יג יח) - "לפי הערבית, מסודרים סידור צבאי כראוי". אם כן, אפשר לומר שהצעתו של יוסף לפרעה לחמש את ארץ מצרים הייתה להחיל סדר היררכי ומשמעתי בארץ מצרים בדמות ארגון כמו-צבאי, על מנת להיערך ביעילות לקראת שנות הרעב. 

באופן זו נוצרת תקבולת בין שני הפסוקים סביב הפעלים: וִישִׁיתֵהוּ וְחִמֵּשׁ. בפסוק הראשון מציע יוסף שפרעה יחפש איש נבון וחכם - על מנת - לשים אותו לשליט צבאי על ארץ מצרים, ובפסוק השני הוא מציע שפרעה יפקיד פקידים - על מנת - לחמש את ארץ מצרים כלומר- על מנת - להשליט בה מודל היררכי צבאי באמצעות אותם פקידים.

הסבר זה מתאים גם לדבריו של פרעה בהמשך: אֲנִי פַרְעֹה וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם (פסוק מד). מכיוון שכל ארץ מצרים תהיה תחת ניהול כמו-צבאי הכפוף ליוסף, איש לא יוכל לבצע פעולה ללא אישורו (ראו תרגומו המפרש של אונקלוס שם).

פרשנות זו מתכתבת עם הצעת יתרו למשה בספר שמות (שמות יח, כא). יתרו הציע להקים מערכת היררכית של שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות – תפקידים שמקורם הצבאי מובהק. מטרת המבנה הייתה לנהל את העם בצורה מסודרת ויעילה. באופן דומה, יוסף הציע לפרעה להחיל מבנה היררכי ומאורגן על מצרים, באמצעות 'פקידים' שיפקחו על איסוף ואחסון התבואה, בכוונה ליצור סדר ומשמעת כמו-צבאית כדי להתמודד עם משבר הרעב. שתי ההצעות, של יתרו ושל יוסף, מדגימות כי המבנה הצבאי במקרא אינו רק כלי מלחמתי, אלא גם מודל ארגוני יעיל לניהול משברים חברתיים וכלכליים.