למה שימש הארון ומה היה תפקידם של הכרובים?

קאסוטו מסביר שהכרובים הם מעין כיסא ומרכבתו של ה' שהוא "יושב הכרובים". ואילו הארון הוא מעין הדום רגליו, שם נשמר עותק הברית בין ה' לישראל, כמקובל במזרח הקדום.

יש כמה דברים שלא מסתדרים עם התיאור הזה:

1. המיקום הפיזי של ההדום: הדום נמצא בדר"כ מעט קדימה מהכסא ולא בבסיסו ולכן, אם הכרובים הם הכיסא, לא סביר שהארון הוא ההדום.
2. הממדים האנתרופומורפיים של המשכן: המשכן וכליו הם כמובן סמלים אך המידות שלהם מתאימות לדמות בגודל של אדם. ניתן לראות זאת לדוגמה במידות השולחן. לכן, קשה לראות בארון - שהיה יחסית די גבוה - הדום רגלים.
3. תיאור מיקומו של ה' בין הכרובים: בסוף התיאור של הארון והכרובים כתוב: וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל אֲרוֹן הָעֵדֻת (שמות כה כב). מפסוק זה ניתן להבין שה' נמצא מעל הכפורת - בין שני הכרובים ולא מעליהם. כלומר, הכרובים אינם מקום מושבו אלא סוככים על מקומו.
4. הכרובים במקדש שלמה: במקדש שלמה הכרובים היו חלק ממבנה המקדש, אשר אל תחת כנפיהם הוכנס ארון הברית (מלכים א, ח ו-ז). בדברי הימים ב' (ג י-יג) יש תיאור מפורט של הכרובים. שם מתוארים כרובים ענקיים שעמדו על רגליהם משני צידי מקום הארון, פרוסי כנפים לצדדים, כל כנף 5 אמות, כך שמוטת כנפיהם המשותפת הגיעה מקיר אל קיר - סה"כ 20 אמה. תנוחת הכרובים מתאימה לכרובים שומרים ופחות לכרובים המייצגים את מרכבתו הניידת של ה' או מקום מושבו.
5. הארון הוא המרכבה: הארון היה הכלי היחידי במשכן שהבדים נשארו בו גם בזמן חניית המשכן מכיוון שהבדים היו חלק אינטגרלי מהארון כמו שגלגלים הם חלק אינטגרלי מהמרכבה. כלומר, הארון הוא המייצג את המרכבה ומקום מושבו של ה' ולא הכרובים.

לכן, אני מעדיף את ההסבר האלטרנטיבי הבא:

במשכן היו ייצוגים רבים של כרובים: על הכפורת שבקודש הקודשים (שמות כה יח), על הפרוכת בין קודש הקודשים לקודש (שמות כו לא), ועל יריעות המשכן הפנימיות (שמות כו א). הכרובים מוזכרים בפעם הראשונה בתורה לאחר גירוש האדם מגן עדן כשומרי הכניסה לגן ולדרך עץ החיים, כאשר הם חמושים בלהט החרב המתהפכת (בראשית ג כד). להבדיל, גם בפתח מקדשים מסופוטמיים היו פסלי כרובים (karābu), שהם שילוב של גוף של אריה, רגלי שור ופני אדם מכונפים, ששמרו על הכניסה. ניתן אם כן לשער, שייצוגי הכרובים במשכן מרמזים על כרובים אלוהיים שתפקידם לשמור על המשכן ולמנוע ממי שאינו ראוי מלהיכנס.

התיאור הקרוב ביותר למבנה במזרח הקדום הדומה למשכן הוא תרשים של מחנה הצבא של רעמסס השני בקרב קדש. מבנה המחנה של רעמסס דומה להפליא למשכן המתואר בספר שמות, הן מבחינת היחס בין החצר למבנה, והן בחלוקה של המבנה לשני חלקים, ביחס של 1:2. החדר הקטן במחנה רעמסס הוא מקום מושבו של פרעה ובמשכן - קודש הקודשים. והנה בתיאור של חדרו של פרעה ניתן לראות שתי דמויות מכונפות, הסוככים בכנפיהן על ייצוג בכתב החרטומים המסמל את המלך.

ואם כך, תפקידם של הכרובים שנמצאים משני קצות הכפורת, כמו שאר המופעים של הכרובים במשכן - לייצג משמר כבוד סביב ה'. ואילו הארון מייצג את מרכבתו הניידת ומקום מושבו של ה', במקדש שציווה לבנות לו עלי אדמות.

* בתמונה, כרוב על חותם ניאו-אשורי.  1,000 לפנה"ס–612 לפנה"ס