קאסוטו מסביר שהכרובים הם מעין כיסא ומרכבתו של ה' שהוא "יושב הכרובים". ואילו הארון הוא מעין הדום רגליו, שם נשמר עותק הברית בין ה' לישראל, כמקובל במזרח הקדום.
יש כמה דברים שלא מסתדרים עם התיאור הזה:
לכן, אני מעדיף את ההסבר האלטרנטיבי הבא:
במשכן היו ייצוגים רבים של כרובים: על הכפורת שבקודש הקודשים (שמות כה יח), על הפרוכת בין קודש הקודשים לקודש (שמות כו לא), ועל יריעות המשכן הפנימיות (שמות כו א). הכרובים מוזכרים בפעם הראשונה בתורה לאחר גירוש האדם מגן עדן כשומרי הכניסה לגן ולדרך עץ החיים, כאשר הם חמושים בלהט החרב המתהפכת (בראשית ג כד). להבדיל, גם בפתח מקדשים מסופוטמיים היו פסלי כרובים (karābu), שהם שילוב של גוף של אריה, רגלי שור ופני אדם מכונפים, ששמרו על הכניסה. ניתן אם כן לשער, שייצוגי הכרובים במשכן מרמזים על כרובים אלוהיים שתפקידם לשמור על המשכן ולמנוע ממי שאינו ראוי מלהיכנס.
התיאור הקרוב ביותר למבנה במזרח הקדום הדומה למשכן הוא תרשים של מחנה הצבא של רעמסס השני בקרב קדש. מבנה המחנה של רעמסס דומה להפליא למשכן המתואר בספר שמות, הן מבחינת היחס בין החצר למבנה, והן בחלוקה של המבנה לשני חלקים, ביחס של 1:2. החדר הקטן במחנה רעמסס הוא מקום מושבו של פרעה ובמשכן - קודש הקודשים. והנה בתיאור של חדרו של פרעה ניתן לראות שתי דמויות מכונפות, הסוככים בכנפיהן על ייצוג בכתב החרטומים המסמל את המלך.
ואם כך, תפקידם של הכרובים שנמצאים משני קצות הכפורת, כמו שאר המופעים של הכרובים במשכן - לייצג משמר כבוד סביב ה'. ואילו הארון מייצג את מרכבתו הניידת ומקום מושבו של ה', במקדש שציווה לבנות לו עלי אדמות.
* בתמונה, כרוב על חותם ניאו-אשורי. 1,000 לפנה"ס–612 לפנה"ס