זה תלוי בהקשר…

וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת יַעֲקֹב אָבִיו וַיַּעֲמִדֵהוּ לִפְנֵי פַרְעֹה וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה. וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יַעֲקֹב כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ. וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל פַּרְעֹה יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה. מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי וְלֹא הִשִּׂיגוּ אֶת יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אֲבֹתַי בִּימֵי מְגוּרֵיהֶם. וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה וַיֵּצֵא מִלִּפְנֵי פַרְעֹה. (בראשית מז ז-י)

השיחה בין פרעה ליעקב מעלה שאלות רבות. פרעה לכאורה שואל שאלת נימוסין המביעה עניין בחייו של יעקב ואילו יעקב עונה תשובה ארוכה ומתלונן לפני פרעה על חייו הקצרים והרעים.

בתרבות המצרית גיל 110 (בדומה לגיל 120 בתרבות שלנו) היה נחשב לגיל מושלם. הוא לא רק ייצג חיים ארוכים, אלא גם את המימוש המלא של חיים מלאים ומתוקנים, הן במישור הפיזי והן במישור הרוחני. יוסף הצדיק הגיע לגיל זה (בראשית נ כב), ואילו יעקב היה בן 130 כאשר עמד לפני פרעה. לא ברור אם כן כיצד יעקב אמר שחייו היו קצרים. גם לא ברור מה הוא ניסה לומר לפרעה בכך שהשווה את חייו לחייהם של אבותיו. למה זה צריך לעניין את פרעה?

נראה שמאחורי השאלה הפשוטה של פרעה והתשובה המורכבת של יעקב עומד ויכוח בין תפיסות עולם, בין התרבות המצרית לזו המיוצגת על ידי יעקב. 

מפתה להבין שיעקב הבחין בין הגיל הכרונולוגי, שאותו הוא מכנה יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי, כלומר התקופה שגרתי על הארץ - לבין יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי - שזו התקופה שבה חיי חיים משמעותיים. אולם, על שני חייו הוא אמר לא רק שהם היו מעטים, אלא שהם היו רעים. פחות סביר בעיניי להבין שהוא אמר שחייו המשמעותיים היו רעים. 

נראה לי שיעקב רצה לומר לפרעה משהו אחר. פרעה התפעל כאשר ראה את יעקב הזקן, שהגיע למלוא ימיו. אולם לא כך ראה זאת יעקב. יעקב רצה לומר לפרעה שהכל תלוי בהקשר. שהחיים אינם יכולים להימדד באופן אובייקטיבי. לא נכון לומר שאדם שחי 110 שנים מיצה את חייו, כפי שהאמינה התרבות המצרית. עבור יעקב האיש, גם גיל של 130 נחשב מעט, כי בהקשר ובסביבה בה חי, כאשר הוא השווה את עצמו לאבותיו הענקים הוא הרגיש שחייו היו קצרים ורעים. הוא הרגיש שלא מיצה אותם. 

* התמונה חוללה באמצעות DALL·E 3