וְצִוְּךָ אֱלֹהִים

למחרת בואו למחנה ישראל במדבר ראה יתרו את משה שופט את העם מהבוקר עד הערב. הוא תמה על כך ושאל מדוע משה נושא לבדו בעול השפיטה. כפתרון, הציע יתרו למשה להקים מערכת היררכית של שופטים שיקלו מעליו. הוא סיים את דבריו במשפט מעניין:

אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹהִים וְיָכָלְתָּ עֲמֹד וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם (שמות יח כג)

אך מהי כוונת המילים "וְצִוְּךָ אֱלֹהִים"? האם יתרו אמר למשה להמתין לציווי אלוהי לפני שיפעל?

רש"י, ראב"ע ואחרים מסבירים שאכן יתרו התנה את הצלחת ההצעה בכך שה' יצווה עליה. אולם בפירוש זה יש כמה קשיים:

סדר המילים – אם ציווי ה' הוא תנאי מקדים, היה ניתן לצפות שהניסוח יהיה הפוך: 'אִם צִוְּךָ אֱלֹהִים וְאֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה…'. ניסוח זה היה מתאים יותר להבנת המשפט כתנאי ברור.

התורה לא מתארת שה' ציווה את משה לפעול כך. להפך, הכתוב אומר: "וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חֹתְנוֹ וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר" (פסוק כד), כלומר משה אימץ את עצת יתרו מבלי לבקש אישור מה'.

מתרגום השבעים עולה הבנה אחרת. על פי התרגום, "וְצִוְּךָ אֱלֹהִים" פירושו ה' יחזק אותך. כלומר, אין מדובר בתנאי אלא בתוצאה – אם משה יפעל על פי הצעתו של יתרו, אז ה' יחזק אותו.

ככל הנראה השבעים הבין את פירוש המילים המסיימות את הצעתו של יתרו מפתיחת דבריו. יתרו פתח את דבריו במילים: "עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ וִיהִי אֱלֹהִים עִמָּךְ" (פסוק יט). וסיים במילים: "אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹהִים". ואם כך, "אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה" - מקביל ל- "עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ", ואילו המילים "וְצִוְּךָ אֱלֹהִים" מקבילים ל- "וִיהִי אֱלֹהִים עִמָּךְ" ומשמעותם זהה - ה' יהיה בעזרך. אך פרשנות זו לא לגמרי מתאימה למילים 'וְצִוְּךָ אֱלֹהִים', שלכאורה מדברות על ציווי ולא על חיזוק. ייתכן שהשבעים הבין שהמילה 'ציווי' יכולה להתפרש גם כמתן כוח או הרשאה, אך כאמור, משמעות זו אינה פשוטה.

רשב"ם והאברבנל מציעים כיוון שונה. מעניין לציין כי רעיון זה מופיע כבר בכתביו של יוספוס פלביוס, דבר העשוי להעיד שמדובר בהבנה קדומה של הפסוק. לשיטתם, "וְצִוְּךָ אֱלֹהִים" מתייחס לחוקים ומשפטים עליהם ה' מצווה. לפי זה, משמעות הפסוק היא: אם יעשה משה כפי שהציע יתרו, אזי כאשר ה' יצווה אותו על חוקים ומשפטים - משה יוכל לשפוט את העם על פיהם ולעמוד בכך. ובזכות זאת גַם "כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם".

על פי הסבר זה אפשר שניתן להבין את ההקבלה עליה עמדנו קודם באופן שאינו מוציא את המילים "וְצִוְּךָ אֱלֹהִים" מידי פשוטן. תרגום השבעים תרגם "וְצִוְּךָ אֱלֹהִים" במשמעות של חיזוק, כמו במילים המקבילות: "וִיהִי אֱלֹהִים עִמָּךְ". כעת ניתן להציע הקבלה בכיוון ההפוך. "וְצִוְּךָ אֱלֹהִים" – פירושו כאמור שמשה ימשיך לקבל את ציווי ה', חוקיו ומשפטיו, ואם כן, פירוש המילים "וִיהִי אֱלֹהִים עִמָּךְ" הוא במובנו המילולי, שמשה יהיה עם ה'  כלומר במחיצתו, בכך שימשיך להיות זה שיביא לעם את דבר ה'.

כך נפתרת השאלה המרכזית: יתרו לא דרש ממשה להמתין לציווי אלוהי, אלא הבטיח לו שהשיטה החדשה תאפשר לו להמשיך בתפקידו כמקבל התורה והמתווך הבלעדי של דבר ה' לעם.