המשכן האלטרנטיבי

בפרשת קורח יש אוסף של ערעורים, חלקם סותרים, על ההנהגה של משה ואהרן. ערעורם של דתן ואבירם הוא לכאורה ערעור פוליטי. מבחינתם משה לא סיפק את הסחורה להביא אותם לארץ זבת חלב ודבש ולכן אין לו לגיטימציה להשתרר עליהם. אולם הם אינם מסתפקים בערעור פוליטי ופונים גם לתחום הפולחני. משה מתפלל אל ה' ומבקש: אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם. אין הכוונה למבחן הקטורת, שהרי זה נערך פתח אוהל מועד ואילו דתן ואבירם, בניגוד לקורח ו-250 האיש, סירבו לעלות אל משה ולהכיר בסמכותו. ככל הנראה, משה מכוון למשכן האלטרנטיבי אותו הקימו דתן ואבירם ולמנחות שהוקרבו בו. רמז לכך ניתן למצוא בביטוי "מִשְׁכַּן קֹרַח דָּתָן וַאֲבִירָם" שמופיע פעמיים. מסתבר שהמאבק הפוליטי בישראל נקשר גם לשינויים בפולחן. כך לדוגמה היה בפיצול המלוכה, כאשר ירבעם הקים את שני העגלים, בדן ובבית אל, כאלטרנטיבה לפולחן בירושלים. כך גם היה בחטא העגל הקדום, כאשר העם ביקש מאהרון לעשות לו אלוהים, כתחליף למשה (שמות לב א). לתפישתם של המבקשים, משה וארון הברית הם זוג (וַאֲרוֹן בְּרִית ה' וּמֹשֶׁה לֹא מָשׁוּ מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה, במדבר יד מד), ואם משה איננו, אז צריך להחליף גם את הארון, שמשמש כסאו של ה', ומייצגו עלי אדמות - בעגל.