ההונאה

בפוסט לפרשת ויחי, הראיתי כיצד בברכת השבטים המופיעה לקראת סוף ספר בראשית יעקב מאפיין את בניו על הציר של יעקב-ישראל. כמה מהשבטים מתוארים כבעלי תכונות "ישראליות" מובהקות, כדמויות שבוחרות בדרך התמודדות ישירה ואמיצה. לדוגמה: שבט יהודה, הנמשל לאריה (בראשית מט ח-ט), או בנימין, הנמשל לזאב (בראשית מט כז). לעומת זאת, שבטים אחרים - כמו דן המתואר כנחש הנושך בעקב הסוס וגורם לנפילת רוכבו - מתוארים כבעלי תכונות אופייניות של 'יעקב' ובברכותיהם אף מוזכר השורש ע.ק.ב, המתארים דרכי התמודדות עקיפות. המסר של יעקב היה, כך הצעתי, שיש מקום בישראל גם לתכונות של 'יעקב' וגם לתכונות של 'ישראל', בהתאם לנסיבות ולזמן. לעיתים יש מקום לנהוג בתחבולות, בעורמה ואפילו במרמה ולעיתים נכון וראוי להתמודד באופן ישיר.

דוגמה מעניינת לכך ניתן לראות בסיפור יציאת מצרים. מצד אחד, הדרישה החד משמעית המלווה באיומים ובביצועם של עשרת המכות היא דוגמה מובהקת של התמודדות ישירה, התמודדות אותה ניתן לכנות - ישראלית. לעומת זאת, הבקשה: נֵלֲכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר (שמות ה ג) ושאילת הכלים היו מעשי ערמה, שלא לומר מרמה המאפיינים את דרכו של יעקב. שהרי בני ישראל לא התכוונו לחזור למצרים לאחר שלושה ימים ולא עלה בדעתם להחזיר את אשר שאלו מהמצרים, כפי שנוכח פרעה להבין לאחר מעשה: וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם (שמות יד ה). מסתבר שלא כל דבר ניתן להשיג בדרך הישראלית. לעיתים יש צורך גם בערמה ותחבולה או בשילוב של השניים. 

מה הייתה מטרת ההונאה? מדוע הבקשה הייתה לצאת לזמן קצר ומדוע התבקשו בני ישראל לשאול כלים ובגדים מהמצרים? 

אין ספק שהפעולות האלו הצליחו למשוך את פרעה אל תבוסתו הסופית בים סוף. אלמלא הרגיש מרומה ואלמלא שאלו בני ישראל מהמצרים כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת (שמות יב לה) היה פרעה, לאחר המכות הרבות שספג, מניח לישראל לצאת ממצרים ללא הפרעה ולא מקבל את עונשו האולטימטיבי. 

אך למרות זאת לא ברור לשם מה היה צורך לנקוט לשם כך בדרך "יעקובית" של רמייה. גם אם בדרך כלל לצד החלש יש הצדקה לנקוט בתכסיסים, לא ברור מה הצורך בכך במהלך יציאת מצרים שבה ה' - המכה בעוצמה ובניסים גדולים את המצרים - הוא הצד החזק. מדוע לא ניתן היה להשיג זאת בדרך ישירה ו"ישראלית"?

ברצוני להציע שלא זו הייתה מטרתה העיקרית של ההונאה. כוונת ההונאה הייתה להסתיר מבני ישראל את מה שעומד לקרות. שהרי, כזכור, משה נזקק לא רק לשכנע את פרעה לאפשר לבני ישראל לצאת ממצרים אלא גם את ישראל עצמם. אלו חששו מאוד מהיציאה למדבר, כפי שאכן בא לידי ביטוי במספר רב של אירועים במהלך 40 שנות הנדודים. על כן היה צורך להסתיר מהמון העם שהכוונה היא לצאת ממצרים על מנת שלא לחזור לעולם. 

* התמונה חוללה באמצעות DALL·E 3