דם ברית

מוטיב חוזר במכות מצרים היא הפלייה שהפלה ה' את ישראל, כאשר המכה פגעה רק במצרים בעוד הישראלים יצאו ללא פגע. אולם, בניגוד לשאר המכות, כמו הערוב, הדבר, הברד והחושך - בהם ההפלייה בין הישראלים למצריים בוצעה באופן בלעדי על ידי ה' - במכת בכורות נדרשו בני ישראל לסמן את ביתם באמצעות נתינת דם על המזוזות והמשקוף (שמות יב ז). מדוע נדרש מעשה של ישראל כדי להפלות בין ישראל למצרים? מדוע ללא ניתנת הדם על פתח הבית היו נפגעים גם בכורי ישראל?

הבן שלי רועי הציע שלקראת היציאה ממצרים התבקש כל אחד מבני ישראל להכריע האם הוא וביתו רואים את עצמם חלק מעם ישראל שיוצא ממצרים או שהם רואים עצמם מצריים. מי שהקריב קורבן פסח ונתן את דם הקורבן על מזוזות והמשקוף סימן את ביתו כבית ישראלי ולכן זכה להגנה מפני הנגף וזכה להיגאל ממצרים. על פי פירוש זה, לא היה משהו מיוחד במכת בכורות שהצריך פעולה מיוחדת של ישראל כדי להינצל מהמכה אלא שזו הייתה נקודת הזמן שבה נבחנו ישראל לקראת יציאתם ממצרים.

ברצוני להציע הסבר אלטרנטיבי - שהיה משהו מיוחד במכת בכורות שדרש מישראל לנקוט פעולה אקטיבית כדי לא להיפגע. 

כבר בתחילתה התורה רומזת שהבכורות שייכים לה', כאשר היא מספרת על הבל שהקריב מבכורות צאנו - ובניגוד לקרבן אחיו קין - קורבנו התקבל. 

בתחילת סיפור יציאת מצרים, בקטע שמטרים את מכת בכורות, התורה מספרת שכאשר נשלח משה למצרים להוציא את בני ישראל ממצרים הוא צֻוָּה לומר לפרעה: כֹּה אָמַר ה' בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל. וָאֹמַר אֵלֶיךָ שַׁלַּח אֶת בְּנִי וְיַעַבְדֵנִי וַתְּמָאֵן לְשַׁלְּחוֹ הִנֵּה אָנֹכִי הֹרֵג אֶת בִּנְךָ בְּכֹרֶךָ. (שמות ג כב-כג). הפסוק שבא מיד לאחר מכן מספר על מפגש מוזר בין ה' לבין משפחתו של משה במלון שבו כמעט המית ה' את בנו בכורו של משה (שמות ג כד-כו). ההסבר הוא שעצם העלאת הרעיון שהבכורות שייכים לה', הביאה למימוש עקרון זה גם על בכורו של משה. אולם בזכות תושייתה של ציפורה, דם ברית-המילה כיפר והגן וכך הוא ניצל. 

במכת בכורות קרה דבר דומה. הנגף שאמור היה להרוג כל בכור בארץ מצרים ביטא בבסיסו את העובדה שהבכורות כולם שייכים לה'. לכן ברגע שניתנה הרשות למשחית, גם בכורי ישראל היו בסכנה.

לנתינת דם קרבן פסח על המזוזות והמשקוף, שמזכיר את נתינת הדם על המזבח, כמו גם לדם ברית-המילה של בכורו של משה - היה אפקט מכפר. דם קרבן הפסח הגן על יושבי הבית ובכך שימש מענה לסכנה בה היו נתונים בכורי ישראל. 

זאת ועוד, קרבן הפסח, כמו ברית-המילה הוא קרבן שמבטא את הברית בין ה' לישראל. נתינת דם קרבן ברית הפסח מסמנת את הבית כנמצא תחת חסותו של ה'. הדם על המזוזות מהווה סימן לבית שהסדיר את חובו לה', מעין המדבקות שהיה מקובל לפני שנים רבות לשים על מזוזות הבתים לסמן שבבית זה כבר תרמו לאגודה למלחמה בסרטן. בזכות זאת זכו הבכורות להגנה מפני המשחית.

* התמונה חוללה באמצעות DALL·E 3