אִם תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי

אִם תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי

מדוע עובר אבימלך מעצמו לנינו ואח"כ לנכדו, ומדוע הוא משמיט את בנו?

מסתבר שפירוש המילים 'נין' ו'נכד' במקרא שונה ממובנם בעברית המודרנית. המילים 'נין' ו'נכד' הן מילים נדירות. הן מופיעות בתנ"ך רק 3 פעמים, ותמיד יחד ובסדר הזה: נין ונכד. 

אונקלוס הבין שאבימלך מנה את סדר הדורות ולכן תרגם: "דְּלָא תְּשַׁקַּר בִּי וּבִבְרִי וּבְבַר בְּרִי". ואם כך, נין הוא הבן. וכך פירשו כמה מהפרשנים הקלאסים, כמו ראב"ע ורד"ק.

אולם מתרגום השבעים נראה שהמילים 'נין' ו'נכד' במקרא הן מילים נרדפות לצאצאים באופן כללי ולא מציינות דורות ספציפיים. פירוש המילה 'נין' הינו זרע, ואילו פירוש המילה 'נכד' הוא מי שנושא את שם המשפחה. כך מתרגם תרגום השבעים (בתרגום חוזר מיוונית לעברית): 

שלא תעשה עוול לי, ולא לזרעי ולא לשמי. 

ובתרגום החדש לאנגלית (New English Bible):

that you will not break faith with me, my offspring, or my descendants.

ואם כך, אבימלך ביקש מאברהם שלא יפגע באמונו, ולא באמון זרעו וצאצאיו אחריו.