אנשים המלחמה

לקראת מלחמות כיבוש הארץ מסכם משה: "וְהַיָּמִים אֲשֶׁר הָלַכְנוּ מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ עַד אֲשֶׁר עָבַרְנוּ אֶת נַחַל זֶרֶד שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה עַד תֹּם כָּל הַדּוֹר אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה (דברים ב יד). הוא חוזר על הביטוי פעם נוספת: וַיְהִי כַאֲשֶׁר תַּמּוּ כָּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה לָמוּת מִקֶּרֶב הָעָם" (דברים ב טז). 

כמעט כל המפרשים הקלאסיים מסבירים שהביטוי "אנשי המלחמה" מתייחס ליוצאי הצבא מגיל 20 שנה ומעלה מדור המרגלים, כפי שנאמר בספר במדבר (במדבר יד כט). אולם, אם כך עדיף היה לומר "יוצאי הצבא". הביטוי "אנשי המלחמה" מתייחס בדר"כ לאנשים שהשתתפו במלחמה, כמו לדוגמה בסיפור על מלחמת מדין (במדבר לא מט). לאיזו מלחמה הכוונה?

לאחר חטא המרגלים העניש ה' את העם שלא יכנסו לארץ. בני ישראל הכירו בחטאם, חזרו בהם וביקשו לעלות להר ולהילחם אולם ה' ציווה עליהם שלא לעשות זאת. למרות זאת הם הזידו, עלו להר ונחלו תבוסה צורבת. הסיפור הזה מופיע גם בספר במדבר (במדבר יד לט-מה) אולם בניגוד לתיאור בספר במדבר המספר על העפלה להר ואינו משתמש בביטוי מלחמה, בספר דברים מוזכר במפורש השורש לח"מ 3 פעמים: אֲנַחְנוּ נַעֲלֶה וְנִלְחַמְנוּ…וַתַּחְגְּרוּ אִישׁ אֶת כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ …וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי אֱמֹר לָהֶם לֹא תַעֲלוּ וְלֹא תִלָּחֲמוּ. (דברים א מא-מב). יתכן אם כן, שהמילים "אנשי המלחמה" מכוונים לאותם אלו שעלו להילחם באמורים בניגוד לצו ה'. כך הוסיף המעתיק בשולי פירוש הרשב"ם: 

ואני הצעיר אומר: אנשי המלחמה היו אותם שנאמר בהם: וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת אֶל רֹאשׁ הָהָר (במדבר יד מד), כמו שאמר: וַתַּחְגְּרוּ אִישׁ אֶת כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ (דברים א מא), ומשה אמר להם: לֹא תַעֲלוּ וְלֹא תִלָּחֲמוּ (דברים א מב), וכן ביהושע הוא אומר: כִּי אַרְבָּעִים שָׁנָה הָלְכוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר עַד תֹּם כָּל הַגּוֹי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים מִמִּצְרַיִם אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל ה' אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לָהֶם לְבִלְתִּי הַרְאוֹתָם אֶת הָאָרֶץ וגומר (יהושע ה ו). ולפיכך קורא אותם: אנשי המלחמה ואינו אומר אנשי מלחמה סתם, כי אם אנשי המלחמה הידועים לנו שעברו על פי הקב"ה.

על פי פירושו של "הצעיר", ניתן להבין שהחטא המשמעותי של דור המדבר שנענש ולא זכה להיכנס לארץ אינו רק חטא המרגלים, שנבע מפחד, אלא בעיקר חטא אנשי המלחמה שהזידו והמרו את פי ה' בכך שעלו להר על מנת להילחם בניגוד לצו ה'. כפי שניתן להתרשם מתיאור הדו-שיח בין משה לעם הן בספר במדבר והן בדברים, לא מדובר בקבוצה קטנה של חוטאים אלא בחטא של עם ישראל כולו, ששלח את לוחמיו להילחם ולא שעה לציווי ה' ולאזהרתו של משה. ולכן נקראים כל אנשי דור המדבר - "אנשי המלחמה".

הכינוי "אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה" מביע את האירוניה במעשיהם של דור המרגלים. כאשר הובטחה להם עזרת ה' בכיבוש הארץ - חששו להילחם והוציאו את דיבת הארץ רעה, ואילו כאשר התבקשו להימנע מלהילחם כי ה' אינו בקרבם, המרו את פי ה', עלו ונלחמו.

אך יתכן שבכינוי "אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה" גם רומז משה שחטאם זה הוא שחתם את עונשם. שאלמלא המרו את פי ה' ונלחמו בניגוד לציווי, ה' היה מקבל את תשובתם וסולח להם כפי שקרה בהזדמנויות אחרות.

* התמונה חוללה באמצעות Bing Image Creator