עוד על הקשר בין המשכן לסוכה

בכל התיאורים של המשכן וכליו מוזכרים כיסויי המשכן לפני הקרשים. כל עוד מדובר בתיאורים של רשימת הפרטים המרכיבים את המשכן, הדברים אינם מעוררים תמיהה. אולם כאשר הסדר הזה נשמר גם בתיאור ההקמה של המשכן על ידי משה, הדבר מעלה תמיהה: כיצד אפשר לשים את גג המבנה לפני המבנה? שהרי כך כתוב שם:

וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן וַיִּתֵּן אֶת אֲדָנָיו וַיָּשֶׂם אֶת קְרָשָׁיו וַיִּתֵּן אֶת בְּרִיחָיו וַיָּקֶם אֶת עַמּוּדָיו. וַיִּפְרֹשׂ אֶת הָאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן וַיָּשֶׂם אֶת מִכְסֵה הָאֹהֶל עָלָיו מִלְמָעְלָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה. (שמות מ' יח-יט)

למילה 'מִּשְׁכָּן' יש שני פירושים בתורה. בדרך כלל מדובר בשם כולל למבנה המשכן. אולם במקומות מסוימים המילה מתייחסת לכיסוי הפנימי מבין שלושת הכיסויים, העשוי מתכלת, ארגמן תולעת שני ושש מָשְׁזָר. מעל הכיסוי הזה היו פרוסות יריעות העזים, שנקראו 'האוהל' ומעליהן יריעות האילים המאודמים ויריעות התחשים – 'המִכסים'. לְמה מתכוונת התורה כשהיא אומרת "וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן"? אילו ה"מִּשְׁכָּן" המופיע כאן היה כינוי לכל המבנה וכותרת לפירוט החלקים שבו, שבאים אחריו ("וַיִּתֵּן אֶת אֲדָנָיו וַיָּשֶׂם אֶת קְרָשָׁיו וַיִּתֵּן אֶת בְּרִיחָיו וַיָּקֶם אֶת עַמּוּדָיו"; פס' יח), חסר התיאור של פריסת היריעות התחתונות – יריעות המשכן, תיאור שכן מופיע ביחס ליריעות העליונות ("וַיִּפְרֹשׂ אֶת הָאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן וַיָּשֶׂם אֶת מִכְסֵה הָאֹהֶל עָלָיו מִלְמָעְלָה"; פס' יט). לכן מסתבר יותר לפרש את המילה 'משכן' ככינוי ליריעות התחתונות. אם כך, על פי תיאור זה תחילה הוקם ה'משכן', כלומר תחילה נפרסו היריעות התחתונות (יריעות המשכן) ורק לאחר מכן הוכנסו האדנים, הקרשים והעמודים שתחתיו. אולם לא ברור כיצד הדבר יתכן מבחינה מעשית. על מה נסמכו יריעות המשכן לפני שהוצבו קרשי המשכן? זאת ועוד, גם אם קיים פתרון טכני שיאפשר את פריסת יריעות המשכן לפני הצבת הקרשים, האם לא נכון יותר לפרוס את היריעות המשמשות גג למבנה רק לאחר הקמת המבנה עצמו?

השאלה מתבססת על העובדה כי בפועל יריעות המשכן ('המשכן') שימשו כתקרה למבנה ונסמכו על הקרשים, ששימשו כעמודי האוהל. אולם ההנחה שלפיה תפקיד היריעות היה לשמש תקרה למבנה הקרשים איננה נכונה. כפי שהזכרתי בפרק "אוהל ההתוועדות, הפרוכת ומזבח הקטורת", בגלגולו הקודם שימש אוהל מועד שהיה מחוץ למחנה כמקום התוועדות עם מבקשי ה', כפי שנאמר: "וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה הַרְחֵק מִן הַמַּחֲנֶה וְקָרָא לוֹ אֹהֶל מוֹעֵד וְהָיָה כָּל מְבַקֵּשׁ ה' יֵצֵא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר מִחוּץ לַמַּחֲנֶה" (שמות ל"ג ז-ח). אוהל מועד שמחוץ למחנה היה אוהל רגיל ללא קרשים, כפי שניתן להבין מהמילה "נָטָה", המרמזת על יריעה הנסמכת על מוט פנימי. כאמור עם הקמת המשכן התמזג אוהל זה עם המשכן ו"נבלע" בו. אם כן, יריעות המשכן שימשו ייצוג של אותו אוהל מועד שהיה בעבר מחוץ למחנה והיה בנוי כאוהל ללא קרשים. לכן יריעות המשכן לא נפרסו על מנת להיות תקרה למבנה הקרשים אלא על מנת לשמש כאוהל העומד מכוח עצמו, באותו אופן שבו עמד אוהל מועד שהיה מחוץ למחנה. ואמנם בכל תיאורי המשכן קודמות היריעות לקרשים ומכך משתמע שמבחינה מהותית הן היו עומדות בפני עצמן ולא היו זקוקות לקרשים. לפי זה, תפקיד הקרשים שהוכנסו מתחת ליריעות המשכן לא היה לתמוך ביריעות האוהל אלא לשוות לחלל שנוצר תחת היריעות מבנה קבוע ומכובד.

אך אם טענה זו נכונה, אם הקרשים לא החזיקו את היריעות שבגג המשכן, על מה נסמכו היריעות? נראה שהתשובה היא שבזמן הבנייה נסמכו יריעות האוהל באופן זמני על מוט מרכזי ומיתרים כגון אלה שהיו באוהל מועד מחוץ למחנה, שאותו נטה משה. כעין זה כתב ראב"ע:

"ויקם משה את המשכן": והם היריעות, בכלי עץ ומיתרים, ואחר ערך הקרשים ונתן האדנים והעמודים. (ראב"ע, הפירוש הקצר, שמות מ' יח)

אמנם לאחר שהוצבו הקרשים מתחת ליריעות יכלו הקרשים לשמש גם כעמודים שעליהם נסמכו יריעות המשכן. על כן בסופו של דבר לא היה צורך במוט המרכזי הזה ובפועל הוא שימש כפיגום זמני בלבד. התורה קיצרה בתיאור שלבי הביניים ולא הזכירה את המוט התומך. אולם היא הדגישה את העיקר, את העובדה שיריעות המשכן היו אוהל שעומד בפני עצמו ולא היו זקוקות לתמיכה של קרשי המשכן.

אם כן, למדנו כי החלק העיקרי במבנה המשכן היה יריעות המשכן ולא הקרשים. היריעות היו אלה שהפכו את המבנה למשכן ותפקידם של הקרשים היה משני – להפוך את החלל שיצרו יריעות המשכן הארעיות למתחם קבוע ומכובד. בכך מזכיר היחס שבין מכסה המשכן לבין הקרשים את היחס שבין הסכך לדפנות הסוכה. כמו במשכן, גם בסוכה העיקר הוא הכיסוי – הסכך. הדפנות טפלות לו ואין חובה לסמוך את הסכך עליהן, כפי שיודע כל מי שבקיא בהלכות סוכה.