מסע קבורת יעקב - תקציר

ניתן למצוא נקודות רבות של דמיון בין מסע הקבורה של יעקב לבין מסעם של בני ישראל ביציאתם ממצרים. להלן אציג את נקודות הדמיון בין המסעות ולאחר מכן אנסה להבין את המשמעות שלהן.

1. בשניהם נכנסו לארץ ישראל ממזרח, דרך עבר הירדן (ראו בראשית נ' י-יא).

2. בשני המסעות, האנשים שיצאו ממצרים נשאו עימהם אדם מת על מנת לקברו בארץ כנען. במסע קבורת יעקב נשאו הבנים את ארונו של יעקב אביהם וביציאת מצרים נשאו בני ישראל את ארונו של יוסף.

3. בשני המקרים העלאת המת ממצרים לארץ ישראל הייתה בעטיה של שבועה. מסע קבורת יעקב היה תוצאה של השבועה שיעקב השביע את יוסף שלא יקבור אותו במצרים אלא בקבורת אבותיו בארץ כנען (בראשית מ"ז כט-לא). ביציאת מצרים נלקחו עצמותיו של יוסף על ידי משה בעקבות השבועה שהשביע יוסף את אחיו (שמות י"ג יט).

4. בשני המקרים המסע היה למורת רוחו של פרעה מלך מצרים. לא רק ביציאת מצרים, שם הירשה פרעה לבני ישראל לצאת ממצרים רק לאחר עשר מכות, אלא גם במסע קבורת יעקב עולה מבין השיטין שהמסע לא היה לרוחו של פרעה.

5. בשני המקרים התבקשו היוצאים להשאיר את הצאן והטף במצרים על מנת להבטיח שיחזרו. בסיפור קבורתו של יעקב נאמר: …וַיַּעֲלוּ אִתּוֹ כָּל עַבְדֵי פַרְעֹה … וְכֹל בֵּית יוֹסֵף וְאֶחָיו וּבֵית אָבִיו. רַק טַפָּם וְצֹאנָם וּבְקָרָם עָזְבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן. (בראשית נ' ז-ח). בדומה, בסיפור יציאת מצרים פרעה, שחשש שבני ישראל יברחו ממצרים, ניסה להבטיח את חזרתם על ידי השארת הטף, הצאן והבקר במצרים (שמות י' יא). לאחר מכת החושך הסכים פרעה שבנוסף לגברים ייצא גם הטף, אולם דרש שהצאן והבקר יושארו במצרים כעירבון (שמות י' כד).

6. בשני המקרים מדגישה התורה כי בשיירת היוצאים היו אנשים רבים שהיו חמושים, ראו שמות י"ג יח;  בראשית נ' ט.

7. בשני המקרים השאיר המסע רושם רב על עמי האזור. במסע קבורת יעקב מסופר על הכנענים אשר ראו את המספד הגדול והכבד שנערך ליעקב בעבר הירדן, שבעקבותיו נקרא המקום "אָבֵל מצרים". כידוע גם יציאת מצרים עשתה רושם גדול על עמי האזור, כפי שמספרת רחב למרגלים (יהושע ב' י).

8. לא רק המסלול שבו עברו שני המסעות היה זהה. מסתבר שגם צורת ההליכה במסע הייתה דומה. בסיפור קבורת יעקב נאמר: "וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָנָיו" (בראשית נ' יג) בפירושו על המילים הללו עומד רש"י על ההקבלה בין מסע קבורת יעקב למסעות בני ישראל במדבר ואומר שצורת ההליכה במדבר הייתה על פי המבנה שבו נשאו בני יעקב את מיטת אביהם (רש"י, בראשית נ' יג).

מהי המשמעות של ההקבלות בין מסע קבורת יעקב למסעם של בני ישראל ממצרים לארץ ישראל?

ניתן לראות במסע קבורת יעקב "מעשה אבות סימן לבנים" – מעין מסע הכנה לקראת המסע הגדול של יציאת מצרים. זו בעצם הייתה כוונתם של יעקב וגם של יוסף שביקשו להיקבר בארץ כנען. לא הייתה זו רק הבעת סלידה ממצרים כפי שלכאורה משתמע מבקשתו של יעקב "אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם" (בראשית מ"ז כט), גם לא רצון נוסטלגי להיקבר דווקא בקבר שאותו כרה לעצמו, כפי שמשתמע מבקשתו "בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן שָׁמָּה תִּקְבְּרֵנִי" (בראשית נ' ה); אלא היה זה בעיקר סימן לצאצאיהם של יעקב ויוסף שגורלם ועתידם נמצא בארץ ישראל, כפי שמשתמע מצוואתו של יוסף: "וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה" (בראשית נ' כה).

אולם מסע קבורת יעקב העביר מסר נוסף לבנים – לבני ישראל – שעתידים היו להיכנס לארץ כמה מאות שנים מאוחר יותר. המסר טמון בעובדה שמסע קבורת יעקב עבר דרך עֵבֶר הירדן, בדרך הארוכה הסובבת את ארץ ישראל מדרום וממזרח, ולא בדרך הקצרה יותר, דרך הנגב, המובילה ישירות לארץ ישראל. על כך תוכלו לקרוא בפרק מסע קבורת יעקב, שם אני מעלה השערה שמנסה להסביר זאת.