לאחר שסיים יעקב להעביר את כל משפחתו דרך מעבר יבוק הוא מצא את עצמו לבדו על גדת נחל יבוק. שם נאבק עימו איש עד עלות השחר (בראשית לב כד-כה). מהמשך הסיפור ניתן להבין כי מדובר במלאך. מה הייתה מטרתו של המלאך שנאבק ביעקב?
ישנן מספר נקודות דמיון בין המפגש עם לבן למפגש עם עֵשו. אחת מהן קשורה במוטיב משותף שחוזר על עצמו בלילה שלפני כל אחד מהמפגשים – מפגש מקדים עם ישות אלוהית, אלוהים עצמו או מלאך. להבנתי, בשני המקרים מטרת המפגש המקדים הייתה לדאוג לכך שבפגישה שנועדה להתקיים למחרת ייווצרו התנאים שיאפשרו לצדדים ללבֵּן את היחסים ביניהם בדרכי שלום, לאחר שאחד הצדדים התכוון לפעול בצורה שהייתה מונעת פגישה כזו.
לפני המפגש עם לבן היה זה אלוהים שהתגלה ללבן בחלום והזהיר אותו שלא ידבר עם יעקב מטוב ועד רע (בראשית לא כד). ואכן בעקבות האזהרה הזו נמנע לבן מלפגוע ביעקב, והמפגש ביניהם התקיים.
גם המפגש בין יעקב לעשיו הועמד בסכנה לאחר שיעקב ניסה לברוח באותו הלילה. בתחילת הפרשה, פנה יעקב אל ה' ואמר: ...כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה. (בראשית לב י). אולם בהמשך (בראשית לב כב-כג) אנו מוצאים אותו מעביר את משפחתו באמצע הלילה במעבר יבוק, הנמצא על פי המחקר, קילומטרים ספורים מזרחית לירדן בכיוון ההפוך. הרי שיעקב חזר לאחור, כלומר ניסה לברוח מהמפגש.
מטרת המלאך שנאבק ביעקב הייתה אם כן לדאוג לכך שהמפגש בין יעקב לעֵשו יתקיים על ידי מניעת הבריחה של יעקב. לכן כשראה המלאך שהוא אינו מצליח לעצור את יעקב הוא ניסה למנוע ממנו את האפשרות לברוח על ידי כך שפגע בכף ירכו (ראו רשב"ם, בראשית לב כה).
כשעלה הבוקר, ליעקב לא נותרה ברירה. אפשרות מעשית לברוח לא הייתה לו. המלאך עיכב אותו במשך לילה שלם, וכתוצאה מן המאבק הוא נותר צולע ומוגבל בהליכתו. לא נשארה לו ברירה אלא לחזור לתוכניתו המקורית ולהמשיך ללכת לכיוון ארץ כנען, בדרך לפגישה עם אחיו.
כך בזכות ההתערבות האלוהית, התקיימו המפגשים החשובים בין לבן ליעקב, ובין יעקב לעשיו, שהסתיימו בהסכמי אי לוחמה, פיוס ושלום בין מייצגי האומות, ארם, אדום וישראל.
* התמונה חוללה באמצעות DALL·E 3