על פי פירושו המוכר של רש"י, לחם הפנים נקרא על שם הצורה המיוחדת של הלחם, שיש לו דפנות מכאן מכאן הנקראות פנים. החיסרון בהסבר הזה הוא שהתורה לא מספרת בשום מקום שהייתה ללחם צורה מיוחד. אולם ישנם הסברים נוספים, שנראים לי קרובים יותר לפשט.
תרגום יונתן מפרש "לֶחֶם פָּנִים" – לחם פנימי (לחמא גוואה), על שם שהוגש בקודש פנימה.
ואילו רשב"ם מסביר שלחם פנים הוא לחם מכובד ונאה, כמו שכתוב שאלקנה נתן לחנה: ולחנה יתן מנה אחת אפים (שמואל א א' ה).
ראב"ע מסביר את השם "לֶחֶם פָּנִים" על פי המילים הבאות מיד לאחריו: "לְפָנַי תָּמִיד", ואומר שנקרא לחם הפנים על שהוא "לְפָנַי תָּמִיד", כלומר לחם שנוכח כל הזמן.
ואולי אפשר להבין לחם פנים - לחם מפגש פנים אל פנים עם ה'. שהרי לחם הפנים מוגש באוהל מועד - אוהל ההתוועדות, וראיית פני ה' היא הכינוי למפגש עם ה', כמו שנאמר בעלייה לרגל - שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ (דברים ט"ז טז), וכמו במעמד הר סיני עליו נאמר פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ (דברים ה' ד), וכמו שנאמר על משה: וְדִבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים (שמות ל"ג יא). ומצאנו אכילת לחם במפגש כזה: וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכָל לֶחֶם עִם חֹתֵן מֹשֶׁה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים (שמות י"ח יב). ואולי זו הסיבה שהלחם נאכל בסופו של דבר על ידי הכוהנים.