ראשי החודשים מוזכרים בפרשת קורבנות המועדים, בפרשת פנחס (במדבר כח א - כט לט). לעומת זאת, בפרשת המועדות, בפרשת אמור (ויקרא כג א-מד), הם אינם מוזכרים. מדוע?
לכאורה, התשובה היא שפרשת המועדים בפרשת אמור מזכירה רק מקראי-קודש שיש בהם איסור מלאכה ואילו בראשי החודשים אין איסור מלאכה ולכן אינם מוזכרים שם. אולם בפרשת אמור נמנים גם מועדים שאינם מקרא-קודש, כמו יום הנפת העומר והימים שבין מקראי-הקודש שבחגים.
יתרה מכך, הטענה שאין איסור מלאכה בראשי חודשים אינה פשוטה. למרות שהדבר אינו מוזכר במפורש בתורה, נראה ממקומות אחרים בתנ"ך שראש החודש היה מועד חשוב בו היו נאספים לסעודות גדולות (שמואל א, כ יח-מב) והיו נוהגים בו איסור מלאכה, כפי שמשתמע מעמוס: מָתַי יַעֲבֹר הַחֹדֶשׁ וְנַשְׁבִּירָה שֶּׁבֶר וְהַשַּׁבָּת וְנִפְתְּחָה בָּר (עמוס ח' ה). ויתכן שיש רמז בתורה לאיסור מלאכה בראשי החודשים בקורבן ראשי החודשים - שני פרים, איל אחד ושבעה כבשים בני שנה (במדבר כח יא) - הזהה לקורבנות פסח ושבועות האסורים במלאכה.
ברצוני להביא הסבר אחר להשמטה של ראשי החודשים מפרשת אמור: התורה מבחינה בין שני סוגי מועדים, א) מועדי ה', כלומר המועדים השייכים לה', ב) מועדי ישראל, כלומר המועדים השייכים לישראל. ראשי החודשים אינם חלק ממועדי ה'. הם שייכים למועדי ישראל.
פרשת המועדות בפרשת אמור אינה מונה את כל המועדים. היא מונה רק את מועדי ה'. כך משתמע מפתיחת הפרשה: אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם (ויקרא כג ד). אבל ישנם ימי מועד ושמחה שהם בגדר מועדי ישראל ואינם נכללים במועדי ה'. ראש חודש הוא מועד כזה. אלא למרות שאינו נכלל במועדי ה' בכל זאת מקריבים בו קורבן. לכן הוא נזכר בפרשת קורבנות המועדים בפרשת פנחס אבל לא בפרשת מועדי ה' בפרשת אמור.
ראיה לכך שהתורה רואה בראשי החודשים מועדי ישראל ולא מועדי ה' ניתן לראות בשיוך החריג של ראשי החודשים לישראל, בכל האזכורים שלהם בתורה. כאמור, ראשי החודשים מוזכרים בפרשת קורבנות המועדים בפרשת פנחס, שם הם מכונים: וּבְרָאשֵׁי חׇדְשֵׁיכֶם (במדבר כח יא) - כלומר, ובראשי החודשים שלכם. ראשי החודשים מוזכרים פעם נוספת בתורה בפרשת חצוצרות הכסף:
וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם (במדבר י י).
כמו בפרשת הקורבנות שבפרשת פנחס, גם בפרשת החצוצרות ראשי החודשים מכונים רָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם - כלומר ראשי החודשים שלכם. באופן דומה, רָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם מוזכרים יחד עם יוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם - שוב, ימי השמחה והמועדים שלכם, השונים מרשימת מועדי ה' המובאת בפרשת אמור.
ויתכן שהצורך המיוחד לתקוע בחצוצרות במועדים אלו כדי להיזכר לפני ה' נובע מכך שמדובר במועדי ישראל ולא במועדי ה'. כי במועדי ה', למעט יום הזיכרון, אין בכך צורך, כי הקשר שלהם אל ה' הוא קשר מובנה.
התמונה חוללה באמצעות DALL·E 3