מספר פרשנים קלאסיים, כמו הרמב"ם ור"י בכור שור אומרים שתפקיד הקטורת היה לבשם את המשכן כדי לכסות על ריחות פחות נעימים שהיו קשורים לתהליך הקרבת הקורבנות. קאסוטו אף מסביר ש"זמן הקטרת הקטורת נקבע דווקא בשעת הטבת הנרות ובשעת הדלקתם, כנראה מתוך הכוונה שהודות לריח הנעים של הקטורת לא יורגש במשכן ריח לא נעים של פתילות כבות ושל שמן שרוף".
הפרשנות הזו לא נראית סבירה בעיניי. התורה מעניקה חשיבות רבה לקטורת ולמזבח הקטורת. היא אוסרת באיסור חמור לחקות את הקטורת (שמות ל לג) ועל מזבח הקטורת היא אומרת - קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַה' (שמות ל י), מה שלא אמרה על השולחן, המנורה ואפילו הארון והכפורת. אם תפקידו העיקרי של מזבח הקטורת התמצה בלשמש סוג של "מטהר-אוויר", ההתייחסות אליו הייתה מן הסתם מאדירה פחות. בהקשר זה מתבקש להזכיר שריח הקורבנות שנשרף והפך לעשן מתואר בתורה כריח ניחוח וכנראה פחות עורר בעיה.
במקום זאת, נראה בעיניי שתפקידו של מזבח הקטורת היה ליצור ענן קטורת ממסך שיאפשר לכבוד ה' לשכון באוהל מועד. הענן היה המדיום דרכו שכן כבוד ה' במשכן, והמיסוך שהוא יצר הגן על האדם מעצמת המפגש.
הרעיון שהקטרת קטורת מאפשרת באמצעות הענן שהיא יוצרת את ההתגלות כבוד ה' והמפגש עמו מוזכרת במפורש בספר ויקרא:
וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָאָרֹן וְלֹא יָמוּת כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת (טז ב).
באופן דומה ניתן להבין את מעשיהם של נדב ואביהוא, אשר לקחו איש מחתתו הקטירו קטורת ביום השמיני למילואים, כניסיון לאפשר את התגלות כבוד ה' שהתעכבה (ויקרא י א).
אך מדוע נעשה שימוש במחתה בקודש הקודשים ואיזו התגלות הייתה באוהל מועד שהצריכה את מזבח הקטורת?
התגלות ה' באוהל מועד התבצעה במקומות שונים, על פי תיאורים מסוג אחד מקום ההתוועדות היה בין שני הכרובים (לדוגמה, שמות כה כב). על פי תיאורים מסוג שני מקום ההתוועדות היה בחללו של אוהל מועד כולו, ללא התייחסות למקום מסוים (לדוגמה, שמות ל לו). על פי תיאורים מסוג שלישי, מקום ההתוועדות היה פתח אוהל מועד (לדוגמה, במדבר ט"ז יח-יט). אם נרצה לקיים את שלושת התיאורים הללו נוכל לומר שאין סתירה בין הפסוקים, כי ה' נועד במקומות שונים – בהזדמנויות שונות ולמטרות שונות: התגלות פומבית לעיניי כל העם נעשתה בעמוד ענן פתח אוהל מועד, נוכחות יום־יומית של כבוד ה' - בחלל אוהל מועד כולו, האפוף בעשנו של מזבח הקטורת, והתגלות נדירה ומיוחדת אחת בשנה - בענן הקטורת בקודש הקודשים.
בשני המקרים האחרונים, הענן בו מתגלה כבוד ה' הוא ענן קטורת מעשה ידי אדם, שנועד לאפשר את ההתגלות. ההבדל ביניהם הוא שההתגלות בקודש הקודשים היא אירוע קצר שדורש נתינת כמות גדולה של קטורת בבת אחת כדי ליצור מיסוך כבד. לעומת זאת, הענן שנוצר בחלל אוהל מועד משריפה האיטית של הקטורת במהלך היום היה דליל יותר והספיק כדי לאפשר את המפגש עם נוכחותו התמידית של כבוד ה' באוהל מועד כולו.
ודרך אגב, הסיבה שזמן הקטרת הקטורת נקבע דווקא בשעת הטבת הנרות ובשעת הדלקתם נועד לדעתי לצמצם למינימום את מספר הכניסות למשכן לצרכי תחזוקה ולא כדי לכסות על ריח לא נעים של פתילות כבות ושל שמן שרוף
* התמונה חוללה באמצעות DALL·E 3