מדוע ניסי השליו והמן מוכיחים שה' הוציא את ישראל ממצרים?

התורה מספרת שחודש לאחר שיצאו ממצרים התלוננו כל העדה על משה ועל אהרון בטענה שהוציאו אותם ממצרים בניגוד לרצונו של ה' (שמות ט"ז ג). על כך ענו משה ואהרון שהניסים של השליו בערב והמן בבוקר שעתידים להתרחש הם הראיה כי הוצאתם של ישראל ממצרים הייתה על פי ה' (ראו רש"י ורשב"ם, שמות ט"ז ו).

כיצד ניתן להבין את הטענה שהיציאה ממצרים הייתה שלא על פי ה', לאור הניסים הגדולים שנעשו במצרים, בעשרת המכות ובטביעת המצרים בים סוף. ומה יש בניסי השליו והמן שמשמש ראיה טובה יותר שה' הוא זה שהוציא את ישראל ממצרים ולא משה ואהרון?

כזכור, משה ואהרון ביקשו מפרעה לצאת לשלושה ימים על מנת לעבוד את ה' במדבר ולחזור. בסופו של דבר משה ואהרון הוציאו את בני ישראל ממצרים ולא חזרו. פרעה והמצרים ראו בכך בריחה ורדפו אחרי בני ישראל. אולם לא רק המצרים רומו, גם ישראל שלא היו בסוד העניינים הופתעו לגלות שמשה ואהרון מוצאים אותם ממצרים ולא מתכוונים לשוב.

בני ישראל האמינו בה' וברצונו לגאול אותם משעבוד מצרים ולהביאם לארץ כנען. אולם היציאה למדבר, מעבר לשלושה ימים שעליהם סוכם, ללא אוכל ומים, לא הייתה בתכנון המקורי ולכן נתפסה על ידם כיוזמה עצמאית של משה ואהרון. לכן, סיפוק הבשר והלחם במדבר באופן ניסי הוכיח לבני ישראל שה' מעוניין ביציאתם אל המדבר ושמשה ואהרון ממלאים את שליחותם נאמנה.