וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים

מדוע מכריזים על שנת היובל בחודש השביעי? האם לא נכון יותר להכריז על היובל בתחילת השנה, בחודש ניסן שהוא החודש הראשון, ככתוב: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה (שמות י"ב ב)? ומדוע לא נקבעה העברת שופר התרועה לתאריך משמעותי בחודש, בתחילתו או אמצעו, כמו בשאר המועדים? ובכלל, מה ההיגיון העומד מאחורי קביעת יום הכיפורים בעשירי לחודש השביעי?

הלוח הישראלי הוא לוח כפול, ומשלב שתי שיטות אסטרונומיות לחישוב הזמן: החודש הירחי והשנה השמשית. החודשים נקבעים על פי התחדשות הירח, ואילו השנה נקבעת, על פי מהלכה של השמש. את מערכת החודשים התחילו באביב, מועד היציאה ממצרים. ואילו את השנה השמשית, התחילו לפי המחזור החקלאי, המתחיל בזריעה של תקופת הסתיו. שנות השמיטה והיובל עוסקות בעבודת הקרקע ובחקלאות ולכן הן מתחילות בסתיו, בתחילת השנה החקלאית, ולא בחודש הראשון.

השנה החקלאית מסתיימת בחג האסיף, ככתוב: וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה. עונת הזריעה מתחילה מיד לאחר מכן. לכן, מועד העברת השופר, בעשור לחודש השביעי עוד לפני חג האסיף, אינו תחילת שנת היובל אלא אירוע שמתרחש לקראת שנת היובל ומכריז על בואו. נוכל לראות זאת אם נשווה לעשירי לחודש הראשון, בו נצטוו בני ישראל לקחת את השה לקורבן פסח (שמות י"ב ג). כלומר, העשירי הוא הכנה לקראת משהו ולא הדבר עצמו.

בהקשר הזה יש להעיר כי התורה לא מעניקה משמעות לתחילת השנה אלא דווקא לסופה. שהרי התורה לא מציינת את הראשון לחודש הראשון כראש השנה. וגם מועד תחילתה של העונה החקלאית בסתיו אינו מוזכר במפורש אלא הוא מתחיל מן הסתם לאחר סיום חגיגות האסיף.