וְאֶת הַנְּזָמִים אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב קוּם עֲלֵה בֵית אֵל וְשֶׁב שָׁם וַעֲשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ בְּבָרְחֲךָ מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִיךָ. וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל בֵּיתוֹ וְאֶל כָּל אֲשֶׁר עִמּוֹ הָסִרוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּתֹכְכֶם וְהִטַּהֲרוּ וְהַחֲלִיפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶם. וְנָקוּמָה וְנַעֲלֶה בֵּית אֵל וְאֶעֱשֶׂה שָּׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הָעֹנֶה אֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי וַיְהִי עִמָּדִי בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתִּי. וַיִּתְּנוּ אֶל יַעֲקֹב אֵת כָּל אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּיָדָם וְאֶת הַנְּזָמִים אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם וַיִּטְמֹן אֹתָם יַעֲקֹב תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר עִם שְׁכֶם. (בראשית לה א-ד)

בקשתו של יעקב אל בני ביתו להסיר את אלוהי הנכר לקראת העלייה לבית-אל היא בקשה חריגה שאיננו מכירים בשום מקום אחר בתנ"ך. לדוגמה, לקראת מעמד הר סיני העם התקדש וכיבס את שמלותיו (שמות יט יד-טו), אולם לא הייתה דרישה להסיר את אלוהי הנכר.

בני ביתו של יעקב נתנו לו אֵת כָּל אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּיָדָם, אבל הם גם נתנו את הַנְּזָמִים אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם. מדוע מוזכרים נזמי האוזניים דווקא ולא שאר סוגי התכשיטים ומדוע הם מוזכרים בנפרד מאלוהי הנכר אשר בידם?

נזמים שמשו תכשיט לאף ולאוזניים. לדוגמה, רבקה קיבלה מעבד אברהם נזם זהב. אולם נראה שלנזמי האוזניים דווקא היה קשר לעבודה זרה ועל כן הבינו בית יעקב שעליהם לתת גם אותם. את הקשר הזה ניתן לראות בסיפור חטא העגל. שם ביקש אהרון מהעם: פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאׇזְנֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם וְהָבִיאוּ אֵלָי (שמות לב ב). אהרון לקח מידם את נזמי האוזניים וייצר מהם את העגל. 

הבקשה של יעקב להסרת אלוהי הנכר הייתה לפני העלייה לבית-אל. בתקופתו של ירבעם, הוצב בבית-אל עגל, אחד משני עגלי הזהב שעמדו בשני קצוות ממלכת ישראל, בבית-אל ובדן. 

אני מעלה את ההשערה, שאזכור נזמי האוזניים בסיפור העלייה לבית-אל הוא הפנייה לסיפור חטא העגל וביקורת מרומזת על פולחן העגלים שהתקיים מאוחר יותר בבית-אל. היא אומרת שיעקב שייסד את בית-אל כמקום קדוש, הסיר את אלוהי הנכר ואת נזמי האוזניים לפני עלייתו לבית-אל, ובכך הביע את התנגדותו לא רק לאלוהי נכר, אלא גם לפולחן העגל.