והשיבך ה' באניות

וֶהֱשִׁיבְךָ ה' מִצְרַיִם בׇּאֳנִיּוֹת 

בסוף הקללות של פרשת כי-תבוא נאמר:

וֶהֱשִׁיבְךָ ה' מִצְרַיִם בׇּאֳנִיּוֹת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְךָ לֹא תֹסִיף עוֹד לִרְאֹתָהּ וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת וְאֵין קֹנֶה. (דברים כ"ח סח)

פסוק זה מעלה מספר קשיים. אם ה' ישיב את ישראל למצרים באמצעות אוניות – כיצד אפשר לומר שזו הדרך אשר ה' אמר עליה: "לֹא תֹסִיף עוֹד לִרְאֹתָהּ", הלא זו לא הייתה הדרך שהם הגיעו בה? שנית, מה מוסיף לנו הפסוק בכך שהדרך חזרה למצרים תיעשה באוניות דווקא? ושלישית, לא מצאנו בתנ"ך כולו שהיו מגיעים למצרים באמצעות אוניות, וגם לא מוזכר סחר עבדים באמצעות אוניות. ורביעית, האם לא מתאים יותר שישראל יורדו כעבדים למצרים כמו יוסף בשעתו?

הכתב והקבלה (ר' יעקב צבי בן גמליאל מקלנבורג, 1785-1865) מסביר כי פירוש המילה "אֳנִיּוֹת" אינה כלי שיט ברבים אלא צער ועצב, כמו באיכה: "וַיֶּרֶב בְּבַת יְהוּדָה תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה" (ב' ה). ואם כך פירוש הפסוק הוא שה' ישיב את ישראל למצרים בצער.

מקבילה לפסוק זה ניתן למצוא בישעיהו מ"ג יד:

... וְהוֹרַדְתִּי בָרִיחִים כֻּלָּם וְכַשְׂדִּים בָּאֳנִיּוֹת רִנָּתָם.

שפירושו: ה' יוריד את הבריחים של העיר, ואת הכשדים כאשר הם צועקים מצער. פירוש המילה רינה הוא הרמת קול, כמו בפסוק "וַיַּעֲבֹר הָרִנָּה בַּמַּחֲנֶה כְּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ לֵאמֹר אִישׁ אֶל עִירוֹ וְאִישׁ אֶל אַרְצוֹ" (מלכים א כ״ב לו) שפירושו "ויעבור הקול במחנה", וכמו שכתוב באיכה: "קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה", שכוונתו לפי ההקשר, קומי, בכי בקול גדול.

אם הפירוש הזה נשמע לכם מופרך, תופתעו לשמוע שה- New English Bible, שהודפס ב-1970 מתרגם בדיוק כך: 

The LORD will bring you sorrowing back to Egypt by that very road of which I said to you, ‘You shall not see that road again’; and there you will offer to sell yourselves to your enemies as slaves and slave-girls, but there will be no buyer.

דרך אגב, הכתב והקבלה מסביר באופן דומה את המילה "אֲנִי" בשמות י"א ד, בעקבות תרגום אונקלוס, כדי להרחיק מההגשמה: 

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֹּה אָמַר ה' כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם: ולי נראה לפרש מילת "אני", מן "תאניה ואניה", ומילת "יוצא" כענין "מה׳ יצא הדבר", וטעמו: כחצות הלילה יתיילד בתוך מצרים אבל והספד גדול. 

אולם בניגוד לפירושו בכי-תבוא, קשה לומר שפירושו על שמות הוא פשט.