השמש והירח בחלום יוסף
וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר וַיְסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו וַיֹּאמֶר הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי. וַיְסַפֵּר אֶל אָבִיו וְאֶל אֶחָיו וַיִּגְעַר בּוֹ אָבִיו וַיֹּאמֶר לוֹ מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְךָ אָרְצָה. וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר. (בראשית לז ט-יא)
בחלום השני של יוסף, מתוארים השמש הירח ואחד עשר כוכבים משתחווים ליוסף. יעקב, אביו של יוסף, הבין שהכוונה אליו, אל רחל ואל אחיו של יוסף ולכן גער בו. אולם, בפועל הוריו של יוסף לא השתחוו לו. רחל לא הייתה בין החיים ובניגוד לאחים, לא מסופר שיעקב השתחווה ליוסף.
ניתן לומר בעקבות חז"ל שאין חלום ללא דברים בטלים ובסופו של דבר רק האחים השתחוו. אולם, בשאר החלומות שמופיעים בסיפורי יוסף ואחיו, הפרטים משמעותיים ולכן סביר שגם לשמש ולירח הייתה משמעות בחלום, גם אם לא פורשה נכונה על ידי יעקב.
אחד האלים החשובים והמרכזיים במצרים העתיקה היה רע, אל השמש. רע נחשב לאחד האלים העליונים, המרכזיים, החשובים והעוצמתיים בפנתיאון המצרי ואף היה מזוהה עם פרעה מלך מצרים. ניתן אם כן לראות בשמש, "המאור הגדול", ייצוג של פרעה. ואם כן, הירח, המכונה "המאור הקטן", יכול לייצג את יוסף עצמו כאשר הפך למשנה למלך מצרים.
אם כך, בחלום יוסף, השמש והירח לא היו בין המשתחווים. כמו היאור והאחו בחלומות פרעה, תפקידם היה לסמל את מסגרת הסיפור, כלומר ההקשר שבו הוא מתרחש. את הפסוק יש להבין כמקרא שכתוב בתמציתיות. יוסף מתחיל בתיאור המשתתפים בחלום: שמש ירח וכוכבים. ו-מִשְׁתַּחֲוִים לִי, מתייחס רק לאחרונים, כלומר הכוכבים. זה גם מתאים לכך שבחלום הקודם רק מייצגי האחים השתחוו. הרי, מדובר באותו רעיון שחוזר בצורות שונות. ואם כך, משמעות החלום ופתרונו הוא שאחי יוסף ישתחוו לו כאשר יוסף יהפוך להיות המשנה לפרעה מלך מצרים.
* התמונה חוללה באמצעות DALL·E 3
