מדוע בחר ה' באברם? התורה לא מסבירה לפני המעשה. אולם למרבה הפתעה, אין הדבר יוצא דופן. בחירת אברם אינה הבחירה היחידה בתורה שאינה מנומקת. ה' העדיף את מנחתו של הבל על פני זו של קין, בחר בנח, במשה, באהרון על פני קורח וביהושע על פני פנחס. באף אחד מהמקרים, למעט נח, התורה לא ראתה צורך לנמק את הבחירה.
המקרה של נח חריג. מכיוון שהיה צורך להסביר מדוע ה' לא המשיך בתוכניתו להחזיר את העולם כולו לתהו ובוהו ומדוע החליט להציל מישהו. וגם במקרה זה, המשפט הראשון שניתן כהסבר הוא: וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה' (בראשית ו ח). כלומר, די בכך שנח מצא חן בעיני ה' כדי להצדיק את הצלתו.
אמנם, סיפור בחירת אברם שונה בכך שבדר"כ התורה מספרת על הדמות עוד לפני בחירתה, ויש בסיפורים אלו כדי ללמד על תכונותיה ולתת רמז לסיבות שהובילו לבחירתה. ואילו במקרה של אברם התורה כמעט ואינה מספרת עליו לפני הבחירה ועל פניו, אין במה שהיא בכל זאת מספרת כדי להסביר מדוע הוא נבחר. יתכן שהסיבה לכך טמונה בציווי שמבקש מאברם להתנתק מעברו, מארצו, מולדתו ומבית אביו ולהתחיל את חייו בארץ חדשה. בכך שהתורה נמנעת מלספר, מעבר לפרטים טכניים, על אברם שלפני הבחירה היא מעצימה את הנקודה המשמעותית בציווי לאברם שהיא ההתנתקות מהעבר והתחלה חדשה.
אולם מה בכל זאת היתה הסיבה לבחירת אברם? פרופסור קנוהל מפנה לפסוק בספר דברים בו מסביר משה את בחירת האבות וישראל: רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק ה' לְאַהֲבָה אוֹתָם וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם בָּכֶם מִכָּל הָעַמִּים כַּיּוֹם הַזֶּה (י טו). חשק, מסביר קנוהל, הוא ביטוי לאהבה אירוטית ואהבה אינה דורשת הסבר.
אם נרצה בכל זאת למצוא סיבה לבחירת אברם במה שמסופר עליו לפני הציווי, נשים לב לכך שתרח אביו של אברם לקח את משפחתו על מנת להגיע לארץ כנען, אם כי בסופו של דבר השתקעו בחרן ולארץ כנען לא הגיעו. מכיוון שגם הציווי לאברם היה ללכת לארץ כנען, סביר להניח שהרקע לבחירה באברם היה שמשפחתו שאפה להגיע לארץ כנען. אבל כפי שמוסבר בספר דברים, בסופו של דבר, אברם נבחר מכיוון שה' חשק בו ואין צורך בשום הסבר אחר.