איך עזרו 70 הזקנים למשה?

לאחר תלונתם של בני ישראל ובקשתם לאכול בשר, הביע משה אף הוא את תסכולו כלפי ה' וקבל על כך שאינו יכול לשאת לבדו את משא העם. כפתרון הציע ה' שמשה יבחר 70 זקנים מזקני ישראל וה' יאציל מרוחו של משה עליהם וכך הם ישאו איתו את משא העם (במדבר יא).

אולם לא ברור כיצד עזרו אותם 70 הזקנים למשה לשאת את משא העם. הם אינם מוזכרים לאחר מכן ככאלו שהיו מעורבים בכל דרך שהיא בטיפול בתלונות של בני ישראל או בעיות אחרות שהתעוררו, והיו כאלו לא מעט. נראה שהתרומה שלהם הייתה חד פעמית, כפי שגם רוחו של משה שהואצלה עליהם לא נשארה זמן רב והם פסקו מלהתנבא בסוף המעמד (במדבר יא כה).

אם נבחן את תלונתו של משה נראה שהתיאור שלו כנושא לבדו את משא העם אינו מדויק. ראשית, אחיו אהרון, הכהן הגדול היה דמות מפתח בהנהגת העם, הן במישור הדתי והן במישור האדמיניסטרטיבי. יתרו, חותנו של משה, הציע לו למנות אנשים שיעזרו לפתור בעיות משפטיות פשוטות. כך נוצרה בפועל מערכת שפיטה סמי צבאית, היררכית ומסועפת של שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות. והיו כמובן 12 נשיאי השבטים שנשאו כל אחד את משא שבטו והיו פעילים גם ברמה הלאומית, כפי שניתן לראות בסיפור בנות צלפחד ומקרים נוספים.

מה שקרה הפעם הוא שהתלונות, שהתחילו מהאספסוף ובקצה העם, התפשטו בכל מחנה ישראל. מול התמונה של כל העם בוכה למשפחותיו משה היה זקוק לתמיכה מורלית. הוא היה צריך תזכורת לכך שרוחו של העם עדיין איתו. שבעים הזקנים נבחרו שלא לפי ייצוג שבטי. הם ייצגו את העם כולו, שהתחיל את דרכו ב-70 בני משפחה אחת שירדו למצרים. 70 נציגי ישראל שחזרו עם משה למחנה נתנו לו את התמיכה שהיה זקוק לה באותה שעת משבר קשה. 

ה' לא הציע לתת רוח חדשה על הזקנים אלא לקחת מרוחו של משה, בכעין משחק שסכומו אפס. כך גם תפס יהושע את עניין הנבואה של אלדד ומידד - ככזו שבאה על חשבון משה (במדבר יא כו-כט). המסר של ה' למשה היה שיש ברוחו כדי לשאת את משא העם. ואם עוד אנשים ישאו איתו, זה יהיה מכוחו, ללא צורך בתוספת.